|
|
עמוד:286
המציין שקדמו לה שתי תקנות עלומות שם , שכל אחת מהן מרחיבה את היקף חובתו של הציבור להקים מערכת חינוך . ואלה הם שלבי ההתפתחות ההיסטורית של מערכת החינוך בישראל לפי התלמוד : " דאמר רב יהודה אמר רב : ברם זכור אותו האיש לטוב , ויהושע בן גמלא שמו , שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל . שבתחלה , מי שיש לו אב - מלמדו תורה , מי שאין לו אב - לא היה למד תורה . מאי דרוש [ קרי , מה דרשו ?[ 'ולמדתם - 242 'אתם ולמדתם אתם . התקינו שיהו מושיבי / מלמדי תינוקות בירושלים . מאי דרוש ? 'כי מציון תצא תורה' [ תקנה ראשונה , [ ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו . מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד . התקינו שיהו מושיבי / בכל פלך ופלך , ומכניםין אותן כבן ט"ז כבן "יז [ תקנה שנייה , [ ומי שהיה רבו כועס עליו , מבעיט בו ויצא . עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמרי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר , ומכניםין אותן כבן שש כבן שבע " . [ תקנה שלישית . [ כלומר , לפני שייסד יהושע בן גמלא מערכת חינוך ארצית המתחילה כבר בגיל שש או שבע , עברו שלבי ביניים אחדים . תחילה נוסד בית םפר בירושלים שהיה מיועד לנערים , ולא לילדים קטנים . לאחר מכן נוסדו בתי ספר מסוגו בכל הערים הגדולות בארץ ישראל . רק בשלב האחרון תיקן יהושע בן גמלא שיש להקים בתי ספר בכל ערי הארץ , קטנות כגדולות , ויש להוריד את גיל הכניסה לבית הספר מגיל הנערות לגיל הקטנות . אין לנו עסק כאן בבירור ההיסטורי של התפתחות מערכת החינוך הציבורית היהודית , ואף אין אנו מתכוונים לדון ביחס שבין תקנת שמעון בן שטח לתקנת יהושע בן גמלא . 242 דברים יא , יט . 243 ישעיהו ב , ג . 244 וכך נפסק להלכה . ראו רמב"ם , הלכות תלמוד תורה , פרק ב , הלכה ב ; שולחן ערוך , יורה דעה , סימן רמה , סעיפים ז-ח . 245 לדיון בשאלות אלה ראו גליק , לעיל הערה , 236 בע' , 47-29 והספרות שהוא מפנה אליה . וראו דבריו של ההיסטוריון גפני , לעיל הערר , , 19 בע' : 107 "יש להודות , כי שלבי גיבושן של מערכת החינוך היסודי , הן בארץ ישראל והן בבבל , אינם נהירים כל צורכם " . דבריו מסכמים היטב את המבוכה העולה בעניין זה מן המקורות . נוסיף רק שממקורות אחדים בספרות חז"ל עולה שתקנת יהושע בן גמלא לא פשטה בכל מקום ולא קויימה על ידי הכל . ראו , למשל , בבא מציעא פה ע"ב , על פועלו של ר' חייא > בן המאה השלישית ) בתחום
|
|