|
|
עמוד:275
לעבודה לעשות כן , ובית הדין יתיר להם לשבות רק אחרי שיבחן את צדקת תביעותיהם וסבירותן . חכמי ההלכה בימינו קבעו כי במקום שהשביתה מותרת , אין להפר אותה , וניתן לנקוט סנקציות נגד מפיריה . כמו כן נקבע שאם השביתה מוצדקת מבחינה חוקית , על המעביד לשלם לעובדיו את שכרם גם בעד ימי השביתה . זאת ועוד , אם התברר לאחר מעשה שהשביתה לא היתה מוצדקת , דעת הרב פיינשטיין היא שבכל זאת חובתו המוסרית של המעביד לשלם לעובדיו את שכרם המלא , "כי לא מטובה [ קרי , מתוך רווחה ] בטלו מעבודתם , אלא מרוב צער ועוני חשבו שיהיה תועלת מזה [ קרי , מהשביתה " . [ לצד ההכרה בעצם זכות השביתה בנסיבות ובמגבלות שתיארנו לעיל , קבעו חכמי המשפט העברי סייגים לזכות השביתה בעובדים מסוימים . כך , למשל , יש שהגבילו את זכותם של מורים במקצועות הקודש לשבות , משום ששביתתם תביא לידי ביטול התלמידים מתורתם . אבל יש מי שחלק עליהם . בדומה לכך , נאסר על עובדים בשירותים חיוניים לשבות , כגון רופאים ואנשי כוחות הביטחון , אם הדבר עלול להביא לידי פגיעות בנפש או בבטחון המדינה או לידי פגיעה חמורה באינטרס הציבורי . כמו כן נקבע , מתוך דאגה לשלום השובתים עצמם , שאסור להם להשתמש באמצעים העלולים להביא לידי סיכון בריאותם , דוגמת "שביתת רעב" . ( ג ) פיצויי פיטורין החובה לתשלום פיצויי פיטורים לעובד מבוססת במקורות היהודיים על דין הענקה שנקבע 188 לסיכום עניין זה ראו ורהפטיג , שם , בע' 189 . 984-974 ראו הלוי , לעיל הערר , , 180 בע' לו-לז . 190 שו"ת איגרות משה , לעיל הערה 191 . 185 ראו שו"ת מנחת שלמה , חלק א , סימן פז , המבקש לומר שבימינו גם מורים אלה זכאים לשבות , ובלבד שמתקיימים בהם תנאים מסוימים . וכן נקט הרב ח"ד הלוי , לעיל הערה , 180 בע' ל ; לשביתת מורים דאו גם פד '' ר , כרך ח , בע' . 161-159 , 129 וראו ש' גליק החינוך בראי החוק וההלכה > תש"ס , חלק ב < 192 . 682-674 לשביתת רופאים ראו , למשל , הרב ש' גורן "שביתת הרופאים לאור ההלכה" אסיא לט > תשמ"ה < 193 . 32 י' זולדן "שביתת רעב" תחומין טז > . 273 0 "תשנ לעומתו ראו מ' פליקס "ואף על פי כן : שביתת , "רעב שם , בע' . 291
|
|