|
|
עמוד:264
זאת ועוד , אחת מחובות החינוך העיקריות המוטלות על ההורים היא הדאגה להכשרה מקצועית לבניהם , כמאמר התלמוד : "חייב אדם ללמד את בנו אומנות " . ור' יהודה אף אומר : "כל שאינו מלמד את בנו אומנות ... כאילו מלמדו ליסטות " . זאת מתוך הכרה במציאות , שלא השתנתה עד היום , שמי שאין לו מקצוע לפרנסתו עלול להתדרדר לעולם הפשע . ר' ישמעאל אומר שהאידיאל היהודי הוא אומנם אידיאל רוחני של התעמקות בדבר , 'ה ככתוב : "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך " . אבל לצד אידיאל זה נאמר בתורה גם : "ואספת דגנך " . מכאן שהאדם צריך לנהוג כדרך העולם - "מנהג דרך ארץ" - לחרוש בשעת החריש ולזרוע בשעת הזריעה . התלמוד מעיד ש"הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן" . ואכן מסופר על רבים מגדולי ישראל בתקופת התלמוד שהיו בעלי מלאכה והתפרנסו ממלאכתם : ר' יוחנן הסנדלר , ר' יצחק הנפח ועוד . . 2 זכויותיו החברתיות של העובד וזכותו לרווחה ( א ) איסור להעביד אדם בכפייה ותנאי העבודה מן הנאמר במקרא , "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים , אני ה' אלהיכם" , הסיקו חכמי ישראל שהעובד זכאי להתפטר מעבודתו בכל עת שירצה , ואין לכוף עליו את חווה העבודה . וכך אמרו חכמינו : '' פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום ... דכתיב : 'כי לי בני ישראל עבדים - עבדי הם - ולא עבריים לעבדים " . 127 קידושין כט ע"א . 128 ער כדי כך אמורים הדברים , שלפי התלמוד , שבת קנ ע"א , מותר ללמד אומנות בשבת ( כמובן כשאין הדבר כרוך בחילול שבת . ( רש"י , שם , ד"ה ללמדו אומנות , מסביר שהנימוק להיתר הוא שהוראת אומנות היא מצווה , ואין לראותה כעיסוק של חולין , שהוא אסור בשבת . ראו גם שו '' ת הרשב"א , חלק ד , סימן קד . וראו להלן הערר , 129 . 233 יהושע א , ח . 130 דברים יא , יד . 131 ברכות לה ע"ב . התלמוד אומר שמי שעשו כר' שמעון בר יוחאי , שדגל בלימוד התורה ובהינזרות מן המלאכה , "לא עלתה 132 . "בידם ויקרא כה , נה . 133 בבא מציעא י ע"א .
|
|