|
|
עמוד:151
עם זאת חשוב לשים לב כי באופן עקרוני , ההגנה על זכויות האדם עשויה ( או עלולה ) לפעול דווקא בכיוון ההפוך , של שלילת כוחו של השלטון לספק מימון ציבורי , שכן הטלת מס , הנחוצה להספקה ציבורית של מוצרים , מהווה פגיעה בזכות היסוד לקניין . להכרה בזכויות יםוד יש משמעות כפולה : ראשית , היא מוליכה , בדרך כלל , להחלת הליך החלטה שונה בנוגע להכרעות חברתיות שתוצאתן פגיעה באינטרסים של הפרטים הזוכים במעמד של זכות יסוד : ההכרעה אינה מסורה עוד באופן בלעדי לרוב ( או לנציגיו , ( אלא כפופה לביקורת של גורם ניטרלי , לרוב בית המשפט . שנית , ההכרה באינטרסים מסוימים כבזכויות יםוד מעניקה להם , מלכתחילה , משקל גדול מזה של אינטרסים אחרים , כך שנדרש להצביע על הצדקה מיוחדת תכלית" ) ( "ראויה לפגיעה באינטרסים המוגנים ועל נחיצותה ( פגיעה "במידה שאינה עולה על ( "הנדרש כדי להכשיר את הפגיעה . עם זאת , ההכרה בזכויות יסוד בהקשר הנידון מותירה עדיין מתחם רחב של שיקול דעת באשר למוצרים שיש לספק להם מימון ציבורי . הנשיא ברק ביטא זאת בדברים הבאים : " החוקה אינה מניפסט פוליטי . היא איננה תכנית פעולה מדינית קונקרטית . הלאמה והפרטה יכולות להתקיים במסגרתה . כלכלת שוק או ניהול מרוכז של המשק עשויים למצוא בה מרחב מחיה " . לשיטתו : " בית המשפט יסתפק [ בבחינה של ] סבירות התכלית ובבסיס הרציונאלי של האמצעי . על כן , מחוקק קפיטליסטי ומחוקק סוציאליסטי יוכלו להגשים את המצע המדיני שלהם בלי שאופיו של המצע החברתי כשלעצמו יעמוד להם לרועץ . מבחינה זו ניתן לדבר 53 על נייטרליות של החוקה שלנו " . 50 ראו , למשל , בג"צ 5503 / 94 סגל נ' יושב ראש הכנסת , פ"ד נא ; 529 ( 4 > עניין בנק המזרחי , לעיל הערה , 14 בע' 431 ( הנשיא ברק , < ובע' 585 ( השופט בך . < ראו , ברוח דומה , וד'ה כהן " ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית : עיונים בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" הפרקליט , ספר היובל > תשנ '' ר < ; 42 , 9 יורן , לעיל הערה 51 . 47 למשל : . 101-102 Rawls , supra note 13 ; R . Dworkin Taking Rights Seriously ( London , 1977 ) דבורקין מבחין בהקשר זה בין " mere background moral claims" לבין 52 . "institutional legal rights" ( ibid , at pp . 101-102 ) ברק , לעיל הערה , 41 בע' 53 . 17 שם , שם .
|
|