|
|
עמוד:16
עינויים ולהגנת החיים . זכויות "קלסיות" אחרות , כגון איסור ההפליה או הזכות להליך משפטי הוגן , מחייבות תדיר הקצאת משאבים בהיקף ניכר למימושן . למעשה , ניתן לטעון כי במדינה כישראל , שסעיף הביטחון מהווה בה את אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בתקציב המדינה , הזכות לחיים היא הזכות היקרה ביותר . באופן דומה , חלק מן הזכויות מן הדור השני כוללות רכיבים נגטיביים . כך , למשל , הזכות לחינוך כוללת חופש בחירה בין זרמים חינוכיים ; הזכות לבריאות כוללת איסור על נקיטת מעשה שלטוני העולה כדי פגיעה בבריאותם של התושבים ; והזכות לדיור כוללת איסור על סילוק דייר מדירתו . ניתן אומנם להגן על העמדה כי זכויות חברתיות כוללות רכיב פוזיטיבי דומיננטי יותר מזה המצוי בהרכבן של זכויות אזרחיות ומדיניות , אך זו אמת מידה מבדילה עמומה למדי . כך , למשל , לא ברור מהו אופיה הדומיננטי של הזכות להליך משפטי הוגן : הימנעות המדינה מהשפעה בלתי ראויה על עצמאות הזרוע השיפוטית ( רכיב נגטיבי , ( או הקמת מערך של בתי משפט נגישים ויעילים ( רכיב פוזיטיבי ?( או מהו אופיה הדומיננטי של הזכות לחיי משפחה : החופש להקים משפחה ( רכיב נגטיבי , ( או הזכאות לתמיכה כלכלית שתאפשר את קיומה של המשפחה ( רכיב פוזיטיבי ?( יתר על כן , יישומו של מבחן "האופי הדומיננטי" תלוי בתיחום היקפן של הזכויות השונות . כך , למשל , לא ניתן להשיב על השאלה מהו אופיה הדומיננטי של הזכות לייצוג משפטי מבלי להתייחס לתוכנה של הזכות ולהיקפה . הפן הנגטיבי של הזכות קובע את הזכות של הפרט להיות מיוצג על ידי עורך דין לפני כל רשויות המדינה . עם זאת , הפן הנגטיבי אינו מונע הכרה גם בפן הפוזיטיבי של הזכות , קרי : זכותו של הפרט לקבל שירותי עורך דין וסיוע משפטי על חשבון המדינה . משמע , אופי הזכות תלוי בתוכנה ובהיקפה , כפי שהוגדרו בשיטת המשפט . הבחנה אפשרית אחרת הינד . ההבחנה המתבססת על זיהויה של אוכלוסיית היעד העיקרית הצפויה ליהנות מן הזכויות . בעוד זכויות אזרחיות ומדיניות , כגון הזכות לחופש ביטוי או הזכות לפרטיות , מספקות הגנה הן על החזק והן על החלש , הן על העשיר והן על העני , הזכויות החברתיות מספקות הגנה בעיקר לא 7 כל 7 סי 7 ח . נזקקות וחסרות אמצעים . הטענה היא כי מרכז הכובד של הזכויות מן הדור השני הינו הענקת שירותים ממשלתיים , כגון תעסוקה , בריאות , חינוך , דיור והבטחת הכנסה , וכי אוכלוסיות בעלות אמצעים היו מסוגלות לספק לעצמן שירותים אלה בתשלום גם בהיעדר מעורבות ממשלתית פעילה . אולם גם הבחנה זו אינה נקייה מספקות . ראשית , יש שירותים חברתיים יקרים במיוחד ( בעיקר בתחום הבריאות ) שרק מתי מעט יכולים לממנם בכוחות עצמם . האם בהקשר זה יש לראות בכל תושבי המדינה 21 ראו למשל י' שני "ביתי אינו מבצרי : אלימות במשפחה כסוג של עינוי אסור על פי המשפט הבינלאומי" המשפט ז > תשס"ב ) . 151
|
|