|
|
עמוד:802
המחוזי בתל אביב-יפו , שבו נהפכה ההחלטה . בית המשפט המחוזי קבע שגם אם הטלת חובת התשלום פוגעת בזכות הייצוג , פגיעה זו הינה מידתית והיא עומדת באמות המידה שבפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . בית המשפט המחוזי קבע , ובצדק , כי התקנות מידתיות , וזאת בשל טעמים מספר : הסכום הנמוך עד מאוד ( כמעט זעום ) של האגרה , שאינו עומד בשום יחס ל"שווי" האמיתי של השירות ; חלותן המוגבלת מאוד של התקנות , המחילות את חובת התשלום של האגרה רק על סוג מסוים של נאשמים , שהם רק מקצת זכאי הייצוג ; מערכת הפטורים המאפשרת אף לזכאים הללו לקבל פטור ; וכן המעקב של ועדת חוקה , חוק ומשפט של הכנסת על ביצוע התקנות הנסיוניות . נוסף על כך עמד בית המשפט על העובדה , שנעלמה מעיניו של בית משפט השלום , כי תפקידן של התקנות לממן את פעילותה של הסניגוריה הציבורית , ולכן הן לא רק פוגעות בזכות הייצוג של נאשם ספציפי , אלא נועדו לקדם את עניינה של אותה זכות עצמה במובן הרחב . . 3 הזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור המשפט האזרחי הזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור המשפט האזרחי מצדיקה גם היא דיון בשני שלבים : הראשון נוגע בזכות במישור החקיקה הרגילה , והוא עוסק בחוק הסיוע המשפטי , 1972-ב"תשל ( להלן : חוק הסיוע המשפטי ;( השני , הזכות במישור החוקתי , עוסק בניצנים הראשונים בפסיקה הישראלית לזכות חוקתית לייצוג וסיוע משפטי במישור המשפט האזרחי . הזכות במישור החקיקה הרגילה במישור האזרחי הפרט זכאי לסיוע משפטי מטעם המדינה מכוח חוק הסיוע המשפטי , שנחקק שנים רבות לאחר שנחקקה חקיקה מקבילה בארצות מתקדמות אחרות , כגון ארצות הברית ואנגליה . חוק זה נועד להעניק "שירות משפטי , לרבות ההוצאות הכרוכות בו ... למי שידו אינה משגת לשאת בהן" . ההסדר הישראלי נולד לאחר ביקורת חריפה שנמתחה על מערך הסעד המשפטי שהמדינה מקיימת ובעקבות דו"ח ועדה שמינה שר המשפטים , שבדקה 111 לעיל הערה 112 . 107 האמור בפרק זה הינו עיקרי הדברים של מאמר קודם מפרי עטי , רבין , לעיל הערה 113 . 84 לדיון בזכות לייצוג ולסיוע משפטי בהליך אזרחי במשפט המשווה ראו רבין , שם , בע' . 237-236 ; 234-228 114 סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי . על חוק זה באופן כללי ראו ג' גינת "הצעת חוק הסעד המשפטי , " 1970-א"תשל עיוני משפט א > תשל"א < . 368
|
|