|
|
עמוד:800
בחובו התפתחויות מעניינות . לראיה , הסוגיה שבענייננו התעוררה בעקיפין בהקשר לשני הליכים שנידונו לאחרונה לפני הערכאות . ההליך הראשון הוא עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר המשפטים 105 והסניגוריה הציבורית . במקרה זה העותרת מבקשת מבית המשפט לבטל את סעיף 3 לצו הסניגוריה הציבורית ( ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים , ( , 1996-ו"תשנ הקובע שנאשם מחוסר אמצעים בעברה שדינה פחות מחמש שנות מאסר לא יהיה זכאי לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית . טענתה העקרונית של העותרת היא שהסניגוריה הציבורית עברה כבר בהצלחה את השלב של חבלי הלידה , וכיום , לאחר השלמת הקמתן של לשכות הסניגוריה הציבורית בכל רחבי הארץ , אין עוד מקום להגביל את זכאותם של נאשמים מעוטי יכולת לייצוג . כאמור , לא ניתן עדיין פסק דין בעתירה זו . ההליך השני , שהסתיים עם חתימתה של רשימתנו , נוגע בחוקתיותן של תקנות הסניגוריה הציבורית ( חובת תשלום של זכאים לייצוג , ( . 2000-ס"תש תקנות אלה קובעות שכל נאשם שהסניגור המחוזי החליט לגביו כי הוא זכאי לייצוג בהיותו חסר אמצעים , וכן נאשם שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף > 18 ב < לחוק הסניגוריה הציבורית , יהיה חייב בתשלום אגרה שתנוע בין סכום מינימום של 100 ש '' ח לסכום של 350 ש '' ח . תקנה > 1 ב ) לתקנות קובעת כי הסניגור המחוזי ימנה לנאשם סניגור לייצגו לאחר שהומצאה לו קבלה על התשלום . דהיינו , נאשם לא יזכה בייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית כל עוד לא שילם את האגרה הקבועה לגביו בתקנות . הסוגיה בדבר חוקתיותן של תקנות אלה הועלתה ביוזמת בית המשפט בפםק דין מפתיע של השופט שמואל ברוך בבית משפט השלום ברמלה , לאחר שהתברר לשופט כי התקנות נכנסו לתוקף בדיוק ביום הדיון שנערך לפניו . השופט ברוך סקר בחוק הרגיל חובת ייצוג של הנאשם ; וכן ראו ה '' פ > י ם < 339 / 98 טוביה נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ , פ '' מ תשנ"ט . 913 < 2 > לעמדה נוגדת ראו עניין קעטבי , להלן הערה , 111 בסעיף ט לפסק דינה של השופטת ברלינר וסעיף 4 ואילך לפסק דינו של השופט המר . 105 בג"צ 3823 / 99 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים ( עתירה תלויה ועומדת 106 . ( הפגיעה בזכויות של נאשם לא מיוצג חמורה גם כאשר הוא צפוי לעונש מאסר בפועל קצר יחסית ( מתחת לחמש שנים . ( במצב הנוכחי נוצר אבסורד שלפיו עדיף לנאשם , במקרים מסוימים , להיות מואשם בעברה חמורה שהעונש בגינה הוא חמש שנות מאסר בפועל מאשר בעברה קלה , שכן סיכוייו להיענש בעונש מאסר חמור נמוכים יותר כאשר הוא מיוצג מאשר בהיעדר ייצוג . 107 ראו ת"פ > 2698 / 00 ( 'רמ מ '' י נ' קעטבי , פס '' מ תשס '' ב 57 ( 2 ) ( להלן : עניין קעטבי . (
|
|