|
|
עמוד:604
מודל הביניים אינו נותן כשלעצמו תשובה לשאלה הנוגעת באופיו וכהיקפו של הביטוי "חופש החינוך" בהכרזת העצמאות . הזכויות המאוזכרות בהכרזת העצמאות מנוסחות בקיצור נמרץ , ללא כל התייחסות לאופיין ולתחום התפרשותן . עם זאת , גישתם של השופטים אור וחשין אינה הכרחית . הביטוי "חופש" אכן מתקשר מבחינה לשונית לזכויות מסוג של חירות או של חופש השייכות למשפחת הזכויות הליברליות מדור ראשון . עם זאת , גישה פרשנית הנובעת מתפיסה מהותית כוללת של הזכות לחינוך אינה מונעת תוצאה שלפיה הביטוי "חופש החינוך" כולל גם את הזכות לקבל חינוך . . 3 ביסוסה של הזכות החוקתית לקבל חינוך מכוח חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו הזכות לחינוך אינה קבועה במפורש בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , אולם כידוע , חוק יסוד זה כולל מעגל רחב של זכויות , וביניהן גם זכויות שאינן מנויות בו במפורש . עלפי גישתו של הנשיא ברק , חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו כולל , בין השאר , זכויות שנזכרו בהצעות החוק השונות ואשר לא הבשילו בסופו של דבר לכדי זכויות חקוקות מפורשות באופן כללי , מעמדה של הזכות לשפה בישראל . בפסק דינו התייחס השופט חשין , בין השאר , לביטוי '' חופש הלשון" שבהכרזה על הקמת המדינה . לדעתו , בדומה לדעתו של השופט אור בעניין שוחרי גיל"ת , "חופש החינוך שבהצהרת העצמאות היה כחופש הלשון - השניים חוסים תחת חופה אחת - ומדבריו של השופט אור נלמד לענייננו . חופש הלשון , באשר הוא , אין הוא מטיל על המדינה חובת עשה" > סעיף 22 לפסק דינוא 133 חיזוק לגישה זו ניתן לקבל מדבריה של השופטת פרוקצ'יה בעניין ועד סוריה עילית , לעיל הערה , 72 שבו היא אומרת : '' התפיסה הרואה בזכות לחינוך זכות בסיסית של האדם השזורה בתשתית ערכית כוללת שעל יסודה ראוי לעצב את דמות החברה בישראל מצאה את ביטוייה כבר בשחר ימיה של המדינה בהכרזה על הקמתה " . בפסק דין זה הרחיב בית המשפט את זכותם של הורים במערכת החינוך ליהנות ממימון ציבורי מלא לא רק במוסדות החינוך הרשמיים , אלא גם במוסדות החינוך המוכרים הלא רשמיים , וזאת לגבי כל תוכנית חינוכית שלגביה לא ניתנה לאותם הורים בחירה חופשית ומלאה בנוגע לקביעת תוכני הלימוד הנוספים שמהם ייהנו ילדיהם . מכאן הקשר ההדוק בין דבריה של השופטת לבין הזכות לקבל חינוך > שם , בע' . ( 213 134 א' ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא > תשנ"ד < . 283-282 , 271
|
|