|
|
עמוד:232
את טיעוני העתירות . במישור העובדתי טענה המדינה "כי זכותם לכבוד של מקבלי גמלת הבטחה בישראל לא נפגעה עקב התיקונים נשוא העתירות" ( סעיף ;< 3 בנושא המהותי המדינה כופרת בפגיעה באושיות מדינת הרווחה . לטענתה , "התיקונים נשוא העתירות התבצעו במסגרת תכנית כלכלית כוללת שגיבשה הממשלה , שמטרתה התמודדות עם המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע המשק , ובמסגרת זו גם שילובם של חסרי עבודה ישראלים , ומקבלי גמלאות הבטחת הכנסה בראשם , בשוק העבודה" ( סעיף , < 6 וזאת לנוכח העובדה ש"נוצרה במערכת הבטחת ההכנסה 'מלכודת , 'עוני שהקשתה על מקבלי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה ולעזוב את מערכת קצבות הקיום" ( סעיף . ( 8 בעת הגשת המאמר ההליך המשפטי נמצא בעיצומו . האם יהוו העתירות העומדות עתה לפני בג"צ צוהר לעיגון הזכויות החברתיות הכלכליות בדרך של הפניה אל המחוקק או על ידי פסיקה על פי פרשנות מרחיבה ? ימים יגידו . לסיום , השדה הפוליטי הוא לעולם דינמי , ובחלק מתנאי הרקע ועל סף האלף השלישי חלו תפניות חשובות בחלק מן העמדות האידיאולוגיות של מעצבי המדיניות . יש לקוות כי בשינויים אלה , שעל חלקם עמדתי לעיל , טמון הפוטנציאל להתגברות על המכשולים שמנעו עד כה את חקיקתו של חוק יסוד : זכויות חברתיות .
|
|