זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל

עמוד:229

ארגונית חברתית ( עם ביטול הזיקה בין השייכות לקופת החולים הכללית לבין ההסתדרות ) והן מבחינה פוליטית ( בשל התעצמותן של מגמות הכלכלה הליברלית . ( כך אירע שבשנים שבהן ננטשו הזכויות החברתיות הכלכליות לא עמדה ההסתדרות מנגד , לא התריעה ולא נאבקה . שינוי במגמה זו חל רק בשנת , 1996 ומאז ההסתדרות והעומדים בראשה נמנים עם השותפים המובילים בנושא הן בנוסח החקיקה והן בהגשת הצעות החוק . צלע אזרחית חיונית אחרת היא התקשורת . נושא הזכויות החברתיות הכלכליות לא זכה כמעט בסיקור ישיר בתקשורת . על פי מחקרים שנעשו , השכבות המוחלשות והמרודוקות סמויות מעיני התקשורת , "והעניים אשמים . 109 "במצבם יש חשיבות להוסיף לבדוק גם את דרך הסיקור של המאבקים החברתיים על ידי התקשורת : היש הבניה חברתית של המציאות התומכת בגישה הליברלית ובאליטה השלטת , המציגה את הנאבקים באופן פוגע , מתנשא , או מאשים טפילים" ) , " "סרבני עבודה" "אלימים" וכדומה ?( כמו כן יש חשיבות לניתוח יחסי הגומלין בין דרך הסיקור של הנושאים החברתיים לבין סוגיית הדירוג ( רייטינג ) והאופי העסקי של התקשורת הישראלית : נראה שהסיקור נוטה לשקף תמונות של חמלה "הסוחטות דמעות ודירוג" על חשבון חשיפת המדיניות והמחלוקות של "היד הנעלמה" של האליטה . 107 א' אפרתי "ומה עם זכויות העובדים " ? ( שיחה עם עורך דין אפרים ז'ילוני , ממלא מקום יושב ראש האגף לאיגוד המקצועי בהסתדרות ) ועדים ( דצמבר . 40 ( 1992 108 א' אברהם התקשורת בישראל - מרכז ופריפריה , סיקורן של עיירות הפיתוח > תשנ '' ג ;( וכן ד' למיש "השסע השקוף : תצפית פמיניסטית על החברה דרך התקשורת הישראלית '' החברה הישראלית בין פילוג לאחדות > א' יער ות' הרמן תמר עורכים , . ( 2000 אלי אברהם , במחקרו " ישראל הסמויה בעיני , "התקשורת מציין במבוא שתיאוריית '" ההבניה החברתית של המציאות' ( The Social Construction of Reality ) מתבססת על הטענה כי אנו חיים בעולם חברתי שבו לאנשים , לעצמים ולפעולות המתרחשות אין משמעות אחת קבועה או ברורה . מסיבה זו מנסים שחקנים חברתיים ליצור ולכפות משמעות סובייקטיבית למציאות , תוך ניסיון להציגה . 'אובייקטיבית'כ פעולות המתרחשות בחברה מובנות על ידי קבוצות מסוימות הנהנות , בשל סיבות שונות , מיתרון בקביעת המשמעות הנובעת מפעולות אלה . לכך יש חשיבות רבה מכיוון שכאשר המשמעות נלמדת , והמציאות הנבנית נתפסת כאובייקטיבית , אנו נוטים לפעול על פיה בלי הערכה מחדש ובלי מודעות לקונטקסט ולהקשר שיצרו . "אותה כן ראו האגודה לזכויות האדם בישראל הדרה ודימוי שלילי - אי שוויון בתקשורת הישראלית > תשס"א . < 109 עוני בראי התקשורת ( מרכז מעורבות , . ( 2002

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר