|
|
עמוד:228
ביקורת פנימית זו היא ההסבר לכך שהאגודה לזכויות האזרח , שהטביעה חותם עז בקידום זכויות האזרח בישראל , החלה לפעול בתחום הזכויות החברתיות הכלכליות רק בשנות התשעים , וגם פעילות זו היתה הדרגתית . ניתוח העתירות שהגישה האגודה בעשור האחרון מורה עדיין על שימת דגש אזרחי ופוליטי חזק בעבודת האגודה . עם זאת נראה כי מפנה חשוב במדיניות בפועל של האגודה חל עם הגשת בג"צ משותף של האגודה לזכויות האזרח ו"עמותת מחויבות לשלום וצדק , "חברתי בשנת , 2003 שבו מועלות טענות חשובות הנוגעות במעמדן של זכויות חברתיות כלכליות בישראל . אי התמקדות מספקת בזכויות חברתיות כלכליות מאפיינת לא רק את האגודה לזכויות האזרח , אלא גם את עבודתם של ארגונים התנדבותיים אחרים . למעשה , הארגונים החוץ ממשלתיים המרכזיים בציבוריות הישראלית - , "בצלם" "שלום , "עכשיו "גוש , "אמונים " התנועה לאיכות השלטון" ו"התנועה למען חוקה לישראל" - בחרו להתמקד בסוגיות שלום , ביטחון , גבולות ותקינות סדרי השלטון במדינה , ולא במאבקים חברתיים כלכליים . יתר על כן , גם ארגונים חוץ פרלמנטריים חברתיים בישראל , כגון ארגוני הנשים וכגון תנועות על פי מכנה משותף דתי אל" > , "המעיין "התנועה הרפורמית" ו"התנועה המסורתית , ( "קונסרבטיבית מתמקדים בעיקר בעשייה החברתית ופחות בעיצוב המדיניות החברתית . לחלופין , הם מפנים את משאביהם להשתתפות במאבקים נגד קיצוצים בתקציב המדינה המיועד לשירותים חברתיים , ועוסקים פחות במאבקים כוללים של עיצוב מדיניות . צלע חשובה נוספת בחברה האזרחית בכלל ובישראל בפרט הם ארגוני העובדים . ההסתדרות , שהיתה גורם מוביל בעיצוב הכלכלה והחברה בישראל מראשית הקמתה , בשנת , 1920 לא התייצבה ככוח מוביל במאבק על חוק יםוד : זכויות חברתיות . יש לכך כמה הסברים . ראשית , ההסתדרות אוחזת בתפיסה עקרונית שלפיה יחסי העבודה בישראל צריכים להיות מושתתים על הסכמים קיבוציים , תוך משא ומתן ישיר בין הממשלה , המעסיקים והעובדים , ללא הישענות על חקיקה ובתי המשפט . על כן אין היא תומכת באופן מסורתי בהסדרי חקיקה בתחום העבודה . שנית , חלק מהמהלך לקידום חוקי היסוד התרחש בתקופה שבה נחלשה ההסתדרות הן מבחינה כלכלית ( עם הפרטת חברת העובדים , ( הן מבחינה 104 בשנת 1991 הוציאה האגודה לזכויות האזרח מקראה , שייעודה מטבעה הינו חינוכי ומטרתה להקנות ערכים וידע , שהתמקדה רק בהיבטים האזרחיים הפוליטיים של זכויות האדם , על כך כתב אטלן את מאמר הביקורת "זכויות האדם והאזרח בישראל - , "מקראה לעיל הערה 105 . 1 לעיל הערה , 103 בעי 106 . 147-144 בג"צ 366 / 03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר , ובג"צ 888 / 03 רובינובה נ' המוסד לביטוח לאומי . שני הבג"צים אוחדו .
|
|