|
|
עמוד:219
" תשקוד" על קיומן , ללא כל מחויבות אמיתית לממשן . למעשה , גרסה זו מרוקנת את החוק מכל תוכן ומייצגת רק מראית עין של חקיקת חוק יסוד בנושא זכויות חברתיות . לסיכום , נראה כי ההצעה הבסיסית שגיבשו ועדת חוקה , חוק ומשפט והממשלה בשנת 1994 הינה בעלת תכנים ומסרים חשובים , אם כי יש להרחיבה ולהוסיף הגנות על זכויות נוספות במסגרתה לאור האמנות הבינלאומיות , המשפט המשווה והצעות החוק הפרטיות . לגבי האפשרות לאמץ את הנוסח המצמצם משנת , 1998 רב נזקו , לדעתנו , מתועלתו . עוד נציין כי לדעתנו , יש מקום לאמץ כשם חוק היסוד את הנוסח המרחיב : "חוק יסוד : זכויות חברתיות , "כלכליות ולא את הנוסח המצמצם : "חוק יסוד : זכויות . "חברתיות הגם שקיצור שם החוק נועד להקל על העברתו בכנסת , נדמה כי לשם המלא יש משקל משפטי וחינוכי רב יותר . ד . חלק שלישי : גורמים מסבירים לאי ההצלחה לחוקק את חוק יסוד : זכויות חברתיות כלכליות . 1 משקל מרכזי להתנגדויות ולמחלוקות העקרוניות ( א ) התנגדות מהותית : עליונות התפיסה של היד הנעלמה של כלכלת השוק החופשי בחלק זה אנסה לקשור בין הקשיים הפרלמנטריים בקידום חוק יסוד : זכויות חברתיות לבין תהליכים אידיאולוגיים רחבים יותר . לדעתי , יש לראות מידה ניכרת מן ההתנגדות 69 להרחבה על הביקורת נגד הנוסח שהציע משרד המשפטים בשנת 1998 ראו מכתבה של פרופסור ר' בן ישראל למשרד המשפטים '' הערות לתזכיר חוק יסוד : זכויות חברתיות > נוםדו ( 1998 מיום , 9 . 2 . 1998 ומכתבו של אייל גרוס ממרס 1998 ( עותק שמור אצל המחברת ) פרופסור בן ישראל כתבה : "קראתי את תזכיר חוק יסוד : זכויות חברתיות ... בושתי וניכלמתי להיווכח מה המתנה שמשרד המשפטים מתכנן לאזרחי המדינה לקראת חגיגות שנות החמישים " . וד"ר אייל גרוס טוען : "הנוסח הנוכחי - ספק רב בעיני אם רצוי שיבוא לעולם , שכן משיבוא לעולם ידמה הדבר כאילו חלה התקדמות בתחום חקיקת זכויות האדם והושלם מפעל חקיקת הזכויות החברתיות , בעוד שלמעשה ספק אם יעשה דבר . אותו עיוות שנוצר , בו דנים דברי ההסבר , לא רק שלא יעלם , אלא אף עלול להחריף . כמי שסובר שבמצב הנוכחי רצוי ביותר שיחקק חוק יסוד בדבר הזכויות החברתיות , אני מקווה כי אכן יחוקק חוק יסוד בנושא זה . אך שנוסח החוק יהיה ראוי למטרות הנעלות שמאחוריו " .
|
|