זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל

עמוד:218

יחסי הגומלין בין חוק יסוד : זכויות חברתיות לחוק יסוד : חופש העיסוק , קובע : "חקיקה , חקיקת משנה , תקנה או צו אשר באים לממש את המטרות בחוק זה או את הזכויות המנויות בו , לא ייפסלו על שום פגיעתם בחוק יסוד אחר - אלא אם הפגיעה אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל , כמדינה דמוקרטית השואפת לחברה צודקת " . נפנה כעת לסקור את נוסח ההצעה המצמצמת של חוק היסוד שגובשה בתזכיר על ידי משרד המשפטים בשנת 1998 גולאחר מכן הוגשה לכנסת כהצעת חוק פרטית . ( בתזכיר נשמר הנוסח של סעיפים 1 ו 2 של ההצעה הבסיסית הנוגעים בעקרונות היסוד ולמטרת החוק כלשונו , וצורפו אליהם שני סעיפים נוספים : זכויות חברתיות . 3 מדינת ישראל תשקוד על קידום ופיתוח התנאים להבטחת הקיום בכבוד אנושי של תושביה , ובכלל זה בתחומי העבודה , החינוך , הבריאות , הדיור , הרווחה החברתית ואיכות הסביבה , והכל כפי שייקבע בחוק או על פיו , בהחלטות הממשלה . נוקשות חוק היסוד . 4 אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי כנםת . בנוסח המוצע יש חסכים רבים , כך שלא ניתן בו כמעט מענה לעגן את הזכויות החברתיות הכלכליות בחוק יסוד . ראשית , הושמטו מהצעת החוק חלק מהזכויות המנויות בהצעה הבסיסית . כך , למשל , זכות ההתארגנות והשביתה של העובדים הוצאו מנוסח החוק והועברו על פי הצעת התזכיר לחוק יםוד : חופש ההתאגדות ( וגם שם נוסחו באופן מצמצם יחסית . ( שנית , היקף ההגנה המוענקת לזכויות הכלכליות החברתיות דל ביותר . במקום לקבוע מפורשות חובה להגן על זכויות ( כפוף לפסקת הגבלה , ( התזכיר מנוסח כך שהמדינה 68 באשר לאיזון בין זכויות המנויות בחוק זה לבין הזכויות בחוק אחר , נראה שניתן להקיש מהאיזונים שהנשיא ברק עומד עליהם בהקשרים אחרים . ברק ציין שיש לטעמו צורך ב"הסדר חוקתי מפורש לתחולת זכויות האדם המוגנות במשפט הפרטי" ( ולא רק הציבורי , כך שהזכויות לפי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו יחולו לא רק כלפי רשויות השלטון , אלא גם במישור הפרטי . ( ברק מציע על כן לפרש את אי הפגיעה בזכויות הזולת באופן רחב יותר : '' אין לעשות שימוש בזכות מזכויות היסוד של האדם אלא באופן המתחשב במידה ראויה בזכויות אדם של הזולת " . א' ברק "זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי" ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי ( י' זמיר עורך , תשנ"ג < . 163

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר