|
|
עמוד:202
בשנת 1992 לכלל השלמת חקיקה : חוק יסוד : חופש העיסוק וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . מבחינה חוקתית ופרלמנטרית היתה איפוא שנת 1992 דרמטית ביותר בכל הנוגע במאבק לקידום חוקי היסוד של זכויות האדם , הגם שקיימת מחלוקת על טיב ההישג ועל השלכותיו . אולם בכל הנוגע במעמדן של הזכויות החברתיות הכלכליות , שנת 1992 מסמלת את הפרת האיזון שבין זכויות האדם השונות . נוצר מצב שבו זכויות מסוימות מופלות לטובה לעומת זכויות אחרות . כך , למשל , חופש העיסוק מוכר כזכות על , ואילו משפט העבודה מעוגן רק בחקיקה רגילה . הזכות לכבוד האדם נתפסת כמושג אזרחי ליברלי בעיקרו ( מכוחו ניתן להעניק , לכל היותר , הגנה מזערית לזכות לא לסבול ממחסור קיומי ) שאינו כולל זכויות חברתיות חשובות אחרות . יסוד : חופש העיסוק , תתר"י ; הצעת חוק יסוד : כבוד האדם וחרותו , תתרי"ג . הצעת חוק יסוד חופש ההתאגדות , תתרי"א ; הצעת חוק יסוד חופש הביטוי , תתרי"ב . 22 ניתן לציין שלושה מישורים של הוויכוח : > א < קיימת מחלוקת בנוגע לאיכות חוקי היסוד שהתקבלו וטיב הפרוצדורה שהובילה לאימוצם . יש הרואים בהם הישג גדול בתכנים וביכולת לגיבוש הסכמות ופשרות , ויש הרואים בהם בעיות תוכן מהותיות ופגמים בהליך החקיקה , שהתנהל באופן מזורז שאינו הולם את הצורך בגיבוש הבנות רחבות והתחשבות הדדית בעת גיבוש חוקה . לתפיסה הביקורתית ראו ר' גביזון '' המהפכה החוקתית - תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה " ? משפטים כה > תשנ '' ז < . 21 ואילו לעמדה המסבירה את גודל ההישג במציאות המורכבת ראו א' רובינשטיין "הכנסת וחוקי היסוד על זכויות האדם" משפט וממשל ה > תש"ס < . 339 כן ראו על הליכי החקיקה של חוקי היסוד משנת , 1992 י' קרפ "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו - ביוגרפיה של מאבקי כה" משפט וממשל א ( תשנ"ב ) . 323 > ב < קיימת מחלוקת על טיבם של ההיבטים המוסדיים של חוקי היסוד , שכן הללו יצרו מאזן סמכויות חדש בין בית המחוקקים והרשות השופטת , שלפיו ניתנה לבתי המשפט סמכות לבטל חוק הנוגד חוק יסוד . ואכן הנושא עורר מחלוקות עזות והתנגדויות של חברי כנסת בעת הדיונים במליאה , . 17 . 3 . 92 ; 3 . 3 . 1992 > ג < חוקי היסוד מסמנים כאן צומת דרכים חשוב ביחסי הגומלין בין חקיקה פרטית לממשלתית המשליכה על דרכי החקיקה במדינת ישראל . בעניין זה ראו בן ישראל , לעיל הערה . 1 23 בן ישראל , שם , שם .
|
|