זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל

עמוד:20

סוגיות מתודולוגיות אחרות שתי בעיות נוספות שהתחבטנו בהן היו : האחת , מהן השאלות הדוקטרינריות שראוי לעסוק בהן ? האחרת , אילו הן קבוצות האוכלוסייה בעלות הצרכים המיוחדים או המציבות אתגרים מיוחדים בכל הנוגע ביישום הזכויות החברתיות לגביהן ? באשר לבעיה הראשונה , החלטנו להתמקד בשאלות הבאות : היש מקום להכיר בזכויות חברתיות כזכויות משפטיות ובזכויות חוקתיות ? האם מכירים בישראל בפועל בזכויות אלה ? מה המצב בכל הנוגע בהכרה בזכויות אלה בשיטות משפט זרות ובשיטות משפט הנהנות ממעמד נורמטיבי במסגרת הדין הישראלי ( לפחות כמקור לפרשנות נורמות , ( הדין העברי והדין הבינלאומי ? באשר לבעיה השנייה , לצד דיון עקרוני כללי בזכויות הכלכליות , החברתיות והתרבותיות ודיון ספציפי בזכויות הפרטיקולריות , סברנו כי ראוי לכלול בספר גם דיון באתגרים המיוחדים הכרוכים ביישום הזכויות הללו בנוגע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים . דיון זה מתבקש מאופיין של הזכויות החברתיות כזכויות שנועדו להגן על אוכלוסיות נזקקות , לכן כללנו בספר דיון בזווית הראייה של נשים , של המיעוט הערבי בישראל , של אנשים עם מוגבלויות ושל אוכלוסיות מבוגרות . מגבלות מקום מנעו אותנו מלהקדיש התייחסות למגזרי אוכלוסייה נוספים , כגון ילדים , עולים חדשים , חסרי תושבות ( כולל עובדים זרים ) ותושבי שכונות מצוקה . מבנה הספר הספר בנוי משלושה שערים . השער הראשון , העוסק בשאלות העקרוניות המתעוררות בנוגע לזכויות החברתיות , נפתח במאמרה של פרופ' רות גביזון , הסוקר באופן השוואתי וביקורתי את הנימוקים המסורתיים להבחנה בין זכויות מן הדור הראשון לזכויות מן הדור השני . מאמר שני בשער זה הוא מאמרו של פרופ' יואב דותן , המוקדש ברובו לטיעון העיוני בשאלה מדוע ראוי לשמר את ההבחנה בין שני סוגי הדורות של הזכויות , והבוחן באופן י' רבין "זכות הגישה לערכאות - מזכות רגילה לזכות חוקתית" המשפט ה ( תשס"א < , 217 . 222

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר