הקדמה

מתוך:  > זהות > הקדמה

עמוד:12

זה הוא מרכיב חשוב ביצירתם , ובדקתי אותן בפרוטרוט גם מצדדים שאינם נוגעים לנושא הזהות במישרין . עשיתי זאת גם משום שאינני מאמין ברדוקציות אידאולוגיות או דיסציפליניות של טקסטים ספרותיים . העדפתי להתמקד בעיקר בסיפורת , ולא בשירה ובמחזה . סוגת הסיפורת פורשת את המצע החברתי הרחב ביותר מבין הסוגרת הספרותיות , והאפשרויות הגנוזות בסוגה זאת הלמו את צורכי הנושא שבחרתי . בדקתי יצירות משל היינה , קפקא , יחף רות , וסרמן , הנרי רות , ברנרד מלמוד , סול בלו , פיליפ רות , סינתיה אוזיק וא' ללצ'וק תוך התמקדות במרכיב היהודי בטקסטים שכתבו . אני מודע לכך שגישה מצמצמת זאת , שאינה כוללת יוצרים כקרל וולפסקהל , אלזה לסקר שילר , ריכרד בר הופמן , אלן גינזברג וג'ון הולנדר , מצמצמת את אפשרויות פירוש הנושא ואת הבנתו . בחירת היוצרים והיצירות נובעת בעיקר מענייני שלי בהם וביצירותיהם ; חוקר אחר היה ודאי בוחר יוצרים אחרים ויצירות אחרות . את הדיון פתחתי בעיון ביצירותיהם של שני יוצרים יהודים שכתבו בשפות יהודיות מובהקות ( עגנון ושלום עליכם , ( כדי לעמוד על ההבדל שבין כתיבה בשפת הקבוצה האתנית לבין כתיבה בשפת הארצות המארחות . ביצירות שנכתבו בשפת הארצות המארחות התגבשה זהותה של הקבוצה האתנית היהודית מתוך עימות עם , 'אחר'ה עימות שהגיע לשיאו הטרגי בשואת יהודי אירופה . הפרקים האחרונים בספר הוקדשו לדרך שבה הגיבו סופרים יהודים על ניסיון ההכחדה של המיעוט היהודי בידי הרוב האירופי . את הספר חותמת סדרת עיונים בארבעה ספרים של סופרים ממוצא גרמני , תוך התמקדות מיוחדת באופן ראייתם את ה'אחר' היהודי לאחר השואה ובהשפעתו על גיבוש זהותם לנוכח "זכר העם היהודי שנהרג " . בכל הטקסטים שנידונו בספר זה היו היהודים מיעוט שהתמודד עם הרוב בלשונו של הרוב . במצב זה יצר המיעוט לעיתים ספרות משובחת , שהפכה לחלק חשוב מהאוצר התרבותי של הרוב . בתקופה מסוימת אמנם הוחרמו ספרים מפרי עטם של סופרים יהודים בגרמניה ונשרפו , אבל מאוחר יותר חזרו הגרמנים לטקסטים הללו והפכו אותם לנכסי צאן ברזל של תרבותם . גם בארצות הברית הפכה הספרות היהודית אמריקנית במשך המאה העשרים לספרות אתנית מובילה ; אבל בשתי הספרויות הללו עדיין ניכרים סימנים של ספרות מיעוט , שבמאבק על זכות קיומה מגיעה מן השוליים אל המרכז . אינני יודע אם הצלחתי במסע עיוני זה לפענח את סוד 'זהותה' של התרבות היהודית שאינה מזוהה בלשונה , אך כל אחת מן העבודות הללו לחוד וכולן יחד הן ניסיון לעמוד על סוד זהותם של הסופרים הללו , זהותנו , זהותי . מרבית היצירות שדנתי בהן הן רב תרבותיות , והן זכו להתייחסותם של חוקרים בעיקר בתרבות הלשונית שבה נוצרו . מפאת קוצר המצע לא מיציתי את העושר העצום של הספרות המחקרית שנצטברה על מרבית היוצרים שנידונו בספר . להדגמות השתמשתי בתרגומים הטובים ביותר לעברית שהיו מצויים תחת ידי ; וכשלא היו

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר