|
|
עמוד:11
שער ל לבוא * בוא בו שתי בחירות בחר אלוהים בשעה אחת בתולדות ישראל : בדוד וביתו , ובעיר ירושלים : "ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב . ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם . ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן . מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו" ( תהלים עח , סח-עא . ( אכן המבקש להתחקות אחר המקום שתפסה ירושלים בתולדות האומה ובליבה בימות המקרא , יגלה כי עד ימי דוד קדמו לה בבכורה ובקודש ערים אחרות . בסיפורי האבות שבספר בראשית ניכרת מרכזיותם של מקומות פולחן בשכם , בבית אל ובחברון . העיר ירושלים אינה נזכרת בשמה זה , לא בספר בראשית ולא בתורה כולה , ואך פעמיים מרמז לה ספר בראשית , ואף זאת בהיסוס רב ( וראו בהמשך דברינו . ( דלות רישומיה של ירושלים במסורות על האבות נובעת מכך שהעיר נכבשה אך בימי דוד , ואף נקראה אז על שמו "עיר דוד" ( שמואל ב ה , ד-ט . ( לפני ימיו של דוד כונתה העיר על שם אדוניה , יבוס , "עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה" ( שופטים יט , יא-יב . ( דוד בתבונתו בחר בעיר הזרה לבירת ממלכתו דווקא משום שאין עמה זיכרון היסטורי כלשהו ואין לשבט משבטי ישראל חזקה עליה ; כך לא תעורר בחירתה כבירה טענות על קיפוח או העדפה של נחלת אחד הפלגים על נחלת רעהו . מיד לאחר כיבוש העיר , מספר ספר שמואל , מעלה דוד לעירו את ארון ה' אשר מברכתו יתברכו עיר ומלך ( שמואל ב ו . ( העלאת הארון עשויה להניב גם פרי מדיני : הארון ההולך עם ישראל מאז ימות המדבר , סמל עתיק לאחדות העם ולבחירתו על ידי אלוהיו , ישכון מעתה בירושלים ויקנה לה את הממד הלאומי דתי שהיא צריכה לו . מזמור קלב בתהלים שב ומפאר את הקשר שבין העלאת הארון לירושלים לבין בחירת ה' בדוד ובביתו : "קומה ה' למנוחתך אתה וארון עזך . נ ^ הניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו ... כי בחר ה' בציון אוה למושב לו .
|
|