|
|
עמוד:8
התייחסותם של אחרים אליו , והתייחסותו לעצמו ; ארגון תפישה ודרכי חשיבה או עיבוד חומר אשר עשויים להיות אופייניים לאותו פרט לאורך כל ימיו . בתשובה לשאלת ההשפעה ארוכת הטווח של חוויות בילדות המוקדמת קיימות סברות שונות כאשר כל סברה צומחת מתוך מסגרת תיאורטית משלה . סימל ובקר ( 1980 ) מציינים לדוגמא , כי עיצוב הדימוי המיני של האדם נקבע בשלוש השנים הראשונות לחייו . קל יותר לשנות את מינו של האדם בניתוח מאשר לשנות את התדמית הפסיכולוגית שלו על עצמו . תדמית זו מתגבשת עד גיל שלוש שנים ונשארת קבועה אחרי גיל זה . לגבי נושאים שונים אחרים , כולל ההתפתחות השכלית , אין הדבר ברור ומוגדר כל כך . לפני למעלה מ 20 שנה הוכח בסדרה של ניסויים מדעיים מבוקרים על עכברים , כי ניתן באמצעות תרגול מתאים או התנסות ב"חוויות מעשירות" להשפיע באופן ברור על הכימיה של המוח ( , 'קרץ רוזנצוויג ובנט , ; 1960 רוזנצוויג ואחרים , . ( 1962 מחקרים אלה עדיין מצוטטים פעמים רבות בספרות המקצועית כהוכחה לכך , כי ניתן להשפיע על המוח על ידי התנסויות מעשירות וכן , כי קיימת חשיבות מיוחדת לתקופה הראשונה בחיי הילד בהקשר להעשרה זו . מסקנה זו האחרונה עשויה להתפרש כאילו אך ורק בתקופת הינקות או הילדות המוקדמת עשוי המוח להיות מושפע מהתנסות או מלמידה . » סקנה זו אינה מדויקת . בנוסף לכך ידוע לנו , כי אחד הגורמים המאפיינים את האדם הוא כושר ההשתנות שלו , יכולתו המופלאה של האדם להסתגל לסביבות שונות , למצבים שונים ולו גם הקיצוניים ביותר . אם נניח , כי את הנעשה או לא נעשה בינקות המוקדמת אין להשיב , יקשה עלינו מאד להסביר את עובדת היות האדם גמיש כל כך בהסתגלותו לסביבתו לאורך כל חייו . אין ספק שהאדם מסוגל ללמוד לאורך כל חייו וכי יש סכנה בהנחה , כי אין ללמידה מאוחרת חשיבות מכרעת על התנהגותו . סכנה זו קשורה באפשרות של הזנחת השיבות החינוך וההתערבות החינוכית אצל ילדים ומבוגרים בגילים שונים . יחד עם זאת , קיימת טענה שבעלי חיים והאדם בתוכם , בתקופת התפתחותם , בעת שהם עדיין לא "מאורגנים" בהתנהגותם ובחשיבתם — נתונים להשפעות סביבתיות אשר השפעתן לאורך זמן רבה יותר מאשר בתקופה מאוחרת יותר בחייהם ( סקוט , סטיוארט ודגט , ( 1974 וזאת מאחר
|
|