הקדמה

עמוד:13

those of others does its subjectivity become apparent ... 2 and ineluctable conclusions . Only by comparing his solution with אף דברי הרמב"ם משלבים את ההכרח שהטיל המקור עם התרומה הסובייקטיבית של האדם היוצר , ועל כן מצאנו לנכון לדקדק במובן המקור התלמודי ובמשמעותו בספרות הפרשנית משפטית של ימי הביניים ( במקרה שהיא התייחסה אליו . ( על כל פנים אין סיבה לחשוב כי רק במקום שיש מקוריות מוצאים את ההזדהות , או כי הרמב"ם פסק את ההלכה בניגוד לדעתו האישית , כאנוס על פי הסמכות של המסורת העדתית דתית . סביר יותר להניח , כי הוא ראה בהוראה התלמודית את הקביעה הלגיטימית , וכי היא הייתה מקובלת עליו בתור קביעה נורמטיבית — כשנורמה , מעצם טבעה , משקפת את האידאל המעוצב במציאות לפי הליכים מוסכמים ולא את האידאל הטהור . מבחינה זו עלינו לומר , כי הסיכום המימוני מבטא כולו את תודעתו הנורמטיבית , בעוד שכוח היוצר שבו מתבטא בעיצוב ובחידוש : בארגון ובארכיטקטוניקה ; בגניזת מקורות מסוימים ובשימוש באחרים ; בהבלטה ובהדגש ; בהטעמה ובהסבר ; בהטפה ובהצהרה המיתוספות על הפסיקה הקצובה ; בהסקת מסקנות חדשות מהחומר המקובל ; בהקבלת נושאים רחוקים והשוואתם אהדדי כדי ליצור מסכת מהותית חדשה . כל קורא ספר מחליט במוקדם או במאוחר כיצד יקרא את החיבור , וכוונתי : איזו מידה של רצינות , הקפדה ודייקנות ייחס למחברו . בשישים השנים האחרונות טענו ל' שטראוס וצ' וולפסון , כל אחד כדרכו , כי יש לקרוא את חיבורי ימי הביניים בעירנות ובזהירות , ומתוך הנחה שמחבריהם הקנו לכל מילה ומילה מובן ומשמעות . באחרונה הגיע י' לוינגר למסקנה שונה במקצת בנוגע לספר משנה תורה , בטענו כי כספר בעל מגמה עממית הוא גם נכתב בצורה עממית , ועל כל פנים סגנונו אינו שואף לדייקנות בכל מקרה . הנחה אחרת , טען , תביא ליצירת פלפולים הזרים לרוחו של הרמב"ם תוך ניסיון "pnV" אי התאמות בטקסט . ( למעשה מתייחס אף לוינגר לניסוחי הרמב"ם ברצינות רבה ( . עבודתו של י' טברסקי , לעומת זאת , מבוססת על ההנחה כי ההופך בדברי הרמב"ם יגלה את הדיוק , את העידון הלשוני והארכיטקטוני ואת הרצינות הרעיונית . הנני נוטה בקריאתי במשנה תורה למצוא את הרמב"ם הדייקן הגדול ; המקריות והרשלנות אינן דרות בכפיפה אחת עם דייקנות זו . אמנם יש להכיר בסכנת הפלפול והפרשנות הדחוקה , אך אין כל נוסחת פלא להינצל ממנה . עלינו לקבל את הנחיית הכלים הפילולוגיים המקובלים ולהתאים את דברנו לאישיות האינטלקטואלית של הרמב"ם כפי שהיא מצטיירת בעינינו , תמונה Studies in the Historyof Jewish Society , Jerusalem 1980 , pp . 30-31 H . Soloveitchik , "Rabad of Posquieres : A Programmatic Essay " , in E . Etkes ( ed . ) ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא