הקדמה

עמוד:11

אני מודה לארתור סמואלסון , שהזמין את העבודה הזאת כעורך של ספרי ; Summit פג פרקינסון , שעשתה את העריכה הראשונית ; חברי היקר דיוויד שיינפלד , שמעולם לא איבד אמון בספר הזה ושהתייצב לעזרתי כשנזקקתי לכך ; דומיניק אנפוזו , העורך הראשי החדש בספרי , Summit שעריכתו , אותה ביצע בחן ומבלי שהיה חייב בכך , שיפרה פסקאות רבות . במבי מרקוס הקלידה , והקלידה מחדש , ברוח טובה ובאינטלגנציה שלא פסקו לאורך כל הדרך . הרב שלום כרמי העניק לי קריאה יסודית ושלמה והציע הצעות בונות רבות . הרב נתן גרינברג ביקר שלושה פרקים מנקודת ההשקפה הרוחנית הייחודית של איש ברסלב . נותרתי מצטער על כך שאינני יודע יותר על הקבלה ואני מקווה כי יום אחד הוא יכתוב ספר שיכלול את הפרשנויות המיסטיות של החגים . הרב דוד הרבטר בדק עבורי שפע של הערות שוליים ומובאות . דבורה גרינברג , בהתאם לכישרונותיה ולנטיתה הרגילה לעזור , עבדה באינטנסיביות ותחת לחץ המדפיסים כדי ליצור מפתח עניינים יסודי עד מאוד . זרעו של הספר הזה התחיל כעלון על הימים הנוראים עבור המתפללים במרכז היהודי של . Riverdale תחושותי החמות כלפיהם , כלפי אהבת המסורת שלהם ותגובותיהם לרעיונותי נותרים עזים כשהיו . שני חברים טובים שהשפיעו על מחשבתי לאורך השנים הם זאב ( וילי ) פרנק ז " ל ודוד הרטמן יבדל לחיים ארוכים . הדוגמה וההשראה שלהם ממשיכים להדהד במוחי ובלבי . כמחצית מן הספר הזה הופיעה במקור בצורה שונה , בסדרה של מדריכים לחגים שנכתבו עבור ' כלל' – המרכז הלאומי היהודי ללימוד ולמנהיגות בארצות הברית . המפגש באמצעות התכניות של ' כלל' עם המנהיגות הלא-רבנית של יהדות ארה " ב השפיעה עמוקות על חיי ועל מחשבתי . האתגר של הפיכת המסורת למשמעותית עבורם ושל שילוב התובנות והערכים שלהם לתוך מסורת בעלת משמעות מלווה אותי תמיד . אני חייב חוב יוצא דופן של חברות והכרת תודה לתומכיה , מייסדיה ומנהיגיה המרכזיים של . 'כלל' הייתי רוצה להביע תודה מיוחדת לבן לוכטר , יו " ר מייסד , חבר ועוזר ; לאירבין פרנק , שהציל את ' כלל' וקיים אותי בימים קשים עם כוחו השקט , רגשותיו ומחשבתו העמוקים ; להרשל בלומברג , שמחשבתו החודרת עיצבה מחדש את ' כלל' – ותרמה תרומה משמעותית לפרק על יום העצמאות ; לאהרון זיגלמן , שיוזמתו , חזונו וגישותיו הקונסטרוקטיביות עזרו לכולנו להתקדם ; ולבוב לופ , חבר חם , שעודד אותי להתרכז יותר בכתיבה ובהוראה , ובכך החיש את סיומו של הספר הזה . כל עמיתי ב'כלל' ראויים לתודתי עבור הדוגמה שהם מציבים של מסירות ללימוד ולהוראה . תודה מיוחדת מופנת לפול ג'סר ולדוד אלקוט על האושר והזכות שבעבודה איתם . מנהיגותו המקצועית של פול ביחד עם חבר המנהלים הפכה את ' כלל' לארגון מלא חיות ושחררה אותי מאין ספור לחצים ודאגות . דוד לקח על עצמו את תכנית החינוך ופיתח סגל מלומד ומרשים . בלעדי שניהם , לא הייתי יכול לעולם למצוא את השקט במחשבה ובלב כדי לסיים את הספר הזה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא