|
|
עמוד:14
בשער הראשון נטייל במוקדים שונים בארץ ונבקר את חכמי " דור המעבר . " נבוא במגע עם הימים האחרונים של העצמאות בפסיקה וחופש הלימוד וניווכח בשוני העמוק שבין בתי המדרש השונים . בשער השני נרד עם רב לבבל ו " ספר משנה " בידו , וגם שם נגלה את היחס הדו - ערכי בין חופש השימוש במקורות המוקדמים לבין קבלת הסמכות של משנת רבי יהודה הנשיא . בשער השלישי נחזור לארץ ישראל וניכנס לעולמו של רבי יוחנן , שנאחז במשנה והפך אותה לספר הפסיקה הגדול . הפיכת המשנה לספר הסמכותי והקאנוני פתחה את שערי התקופה החדשה והמשמעותית בתולדות לימוד התורה בישראל - ימי התלמודים . המשנה היוותה כר לאלפי הסוגיות שהפכו בה ובמקבילותיה ופירשו כל משפט וכל תג שהופיעו בה ויצרו את התלמוד . כך אנו מוצאים עצמנו עוברים מימי המשנה לימי התלמוד , באמצעות חכמי דור המעבר וחכמי התלמוד הראשונים . האם אפשר לשחזר את הביוגרפיות של חז " ל מתוך מקורות התלמוד , אף שנכתבו לעתים במרחק זמן ומקום מהנפשות הפועלות ? שאלה זו מלווה את ספרי " חכמים " ואף הולכת ומחריפה . אני משתדל ללכת בעקביות דרך ה " גרעין ההיסטורי . " העיקרון המנחה אותי הוא שאין סיבה לחשוד בכל אזכור של אירוע בעל גוון ריאלי שהוא " אגדה . " אם אין מקורות סותרים ואין סיבה מוצדקת וגלויה להפריך את האזכור כהיסטורי - אני מקבל אותו ככזה . כאשר מקורות סותרים בגלוי זה את זה אני מנסה לבחור במקור הנראה תואם את המציאות ולדחות את הנראה ספרותי . פעמים רבות מסורת ארץ ישראל עדיפה בעניין זה על זו הבבלית , כפי שהעירו חוקרים רבים . אולם יש מקרים חריגים שבהם המקורות הספרותיים כה מקובלים שאי אפשר לברוח מהם , גם אם אינם מחוברים כלל לריאליה . דמותו של ריש לקיש היא דוגמה מובהקת לכך בספרנו . רבי שמעון בן לקיש של מקורות ארץ ישראל
|
|