|
|
עמוד:11
א . התקופה : ייחודם של שנת 1958 והעשוי הנחקר בסוף 1957 ובעיקר במהלך שנת 1958 התרחשו כמה אירועים והחלו כמה תהליכים שהעידו על מפנה במדיניות הממסד הישראלי כלפי הערבים בישראל . המפנה התרחש זמן מה לאחר מלחמת סיני ו"טבח כפר קאסם" בראשיתה וככל הנראה בעקבותיהם . על שתי נקודות ציון אלה ועל השפעותיהן יש להקדים כמה מילים . ב 29 באוקטובר 1956 פתח צה"ל במלחמת סיני . במסגרת המלחמה , וכחלק מההגנה על הגזרה הירדנית , הודיע צה"ל בשעה 16 : 45 באותו יום , שכבר מהשעה 17 : 00 ולא מהשעה המקובלת — 23 : 00 — יוטל עוצר על 1 אזור המשולש . בעת מסירת ההודעה שהו כמה עשרות מתושבי כפר קאסם בשדותיהם . בערב , לאחר השעה , 17 : 00 כשחזרו מן השדות , נורו 49 מהם למוות בידי חיילי משמר הגבול . שלושה עשר נוספים נפצעו . התגובות לטבח מצביעות על מגוון הדעות בנוגע לסיבותיו . דעה הרווחת בעיקר בקרב הערבים בישראל גורסת שהיה זה אירוע מתוכנן ומטרתו לגרום לבריחת הערבים מהארץ ( טרנספר , ( כדוגמת טבח כפר יאסין בתחילת מלחמת 2 . 1 948 גם אם ניתן למצוא לתזת הטרנספר חיזוק נוסף בכך שמדיניות הממשלה ראתה ביציאת הערבים מישראל פתרון מועדף לבעיה בכללותה , ושבן גוריון קיווה שכאשר תפרוץ מלחמה נוספת יעזבו הערבים את הארץ , 5 הרי אין לתזה זו כל הוכחה מוצקת . דעה אחרת , שמעלה יגאל עילם , מתבססת על העובדה שבין 1949 ל 1956 נורו ונהרגו בידי חיילי צה"ל ומשמר הגבול כתוצאה "ממדיניות הירי החופשי ... בין 2 , 700 ל 5 , 000 מסתננים , " בדרך כלל פליטים לא מזוינים שניסו לחזור לכפריהם בישראל . לפיכך מדובר היה בפירוש סביר של פקודות העוצר , בעיקר בשעת מלחמה ולנוכח התפיסה הרווחת שראתה בערבי אזרח מדרגה שנייה , גיס חמישי בכוח וסכנה לביטחון המדינה . מדברי שמואל מיקוניס , מזכ"ל מק "י , מתברר שגם מק "י החזיקה בדעה זו : לא 'תקרית' היה רצח זה בדם קר , אלא קציר דמים של קו כללי וממושך של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית , המפקיר את זכויותיה האלמנטאריות , 8 את רכושה ודמה . דעה שלישית קובעת שהטבח לא היה חלק ממדיניות גירוש מתוכננת , אלא היה פירוש קיצוני ומוטעה שפירשו חיילי משמר הגבול את פקודת העוצר . להסבר זה ייתכן שיש אף הוכחות מספר . במפקדת הממשל הצבאי באזור המשולש נכתבו שישה שבועות לאחר הטבח הדברים הבאים : הקדמה
|
|