|
|
עמוד:11
מבוא אותותיהם של מפגשים בין יהודים לסינים מימים שעברו ואינם עודם ניכרים בנופה הגשמי והרוחני של סין . אפשר למצוא אותם במצבות האבן החרותות של קאיפנג , בסמלי מגן דוד על בניינים בחרבין , במבני בתי כנסת ( שהוסבו בינתיים לשימושים אחרים ) בטיינג'ין ובשנגחאי . הפליטים ממרכז אירופה נעלמו זה כבר מרובע הרנגקראף ( הונגקיו ) שבשנגחאי , אבל תושבים ותיקים בעיר עדיין יודעים להצביע על חנות זו או אחרת , על מבנה צנוע פה ושם , שבהם חיו הפליטים בעבר ושם ניסו למצוא את מחייתם . לא נעלמו כליל גם הבניינים המפוארים שהיו בתיהם של בני הקהילה הספרדית ( הבגדאדית ) העשירה של שנגחאי . בכתבי עת סיניים לספרות , שזה זמן רב לא ראו אור , אפשר למצוא סיפורים מאת שלום עליכם , י"ל פרץ , שלום אש וסופרים רבים אחרים , שיצירותיהם תורגמו מיידיש לסינית , ואנשי רוח סינים קראו אותן בשקיקה . זכרה של המסורת הספרותית היידית נמשך והולך במהדורות מחודשות של כתבי שלום עליכם . מפעל תרגום התנ"ך מעברית לסינית מדוברת היה גם הוא בגדר מפגש מכריע בין יהודים לסינים , וקוראים שביקשו להרחיב את אופקיהם או סינים בעלי נטייה דתית למדו להכיר ממנו את תולדות עם ישראל . משנפוץ התנ"ך בקרב שכבות רחבות בציבור הסיני החלו סינים משכילים לשאול שאלות על אותו עם מוזר ומעניין — היהודים — עם מפורד ומפוזר בין הגויים ואין לו ארץ משלו , נתון לרדיפות ומושא לחרפות , ואף על פי כן בניו נאחזים בעקשנות בדתם ובזהותם בתור עם . המאמרים שקובצו בספר הזה על המפגשים בין יהודים לסינים אינם מתיימרים להיות היסטוריה עקיבה . תקופת כתיבתם משתרעת על פני שנים רבות ואין הם מנסים אלא להאיר כמה רגעים בתולדותיהם של היהודים והסינים שבהם אירעה פגישה ביניהם — בין פגישה פיסית ובין פגישה באמצעות טקסטים כתובים . כיום , כשהנסיעה לסין אפשרית וחופשית לכול ,
|
|