1. נוף של אליטות אליעזר בן־רפאל ויצחק שטרנברג

עמוד:5

הפעילים ביותר ברשת . האינטראקציה בין חברי האליטות רבה ומתרכזת סביב מעט אנשים יחסית מבין כל הקבוצות העיקריות . הרגם הזה ניכר אפוא בהיעדר הבדלי עוצמה בין האליטות , במדרג פנימי בקרב האליטות העיקריות , בריכוזיות גבוהה ובלכידות ( או קישוריות ) גבוהה בקרב אנשי הרשת . הדגם השני הוא ה'פלורליסטי . ' ההבדל העיקרי מהדגם הקודם הוא שהאינטראקציה בין האליטות נמוכה יותר ואינה מתרכזת סביב 'מעגל פנימי' קטן . בשל האוטונומיה וההתמחות הסקטוריאליות האינטראקציה התוך סקטוריאלית גבוהה מן האינטראקציה הבין סקטוריאלית , וזו מתקיימת בעיקר עם האליטות הפוליטיות . הדגם הזה ניכר אפוא בהיעדר הבדלי עוצמה בין האליטות , בריכוזיות נמוכה ובלכידות ( או קישוריות ) נמוכה בקרב אנשי הרשת הכללית . הדגם השלישי הוא 'אליטת העוצמה' . ( Power Elite ) בדגם הזה יש הבדלי עוצמה ברורים בין אליטות . בראש מערכת האליטות ניצבות כמה אליטות הקשורות ביניהן . על פי מילס , למשל , בראש מערכת האליטות בחברה האמריקאית נמצאות קבוצות מהאליטה הפוליטית , העסקית והצבאית . רשת התקשורת אינה כוללת את כל האליטות העיקריות אפוא , וזה הבדל חשוב בין הדגם הזה לשני הדגמים הקודמים . הקישוריות וחילופי התפקידים בין אנשי האליטות שנמצאים בראש מערכת האליטות הם ניכרים . באשר לאליטה הפוליטית , רק אנשים מצמרת הזרוע המבצעת של האליטה הפוליטית נמצאים בצמרת המערכת . חברי הפרלמנט תופסים מקומות פריפריאליים יותר ברשת , הם ואנשי האיגודים המקצועיים , עיתונאים , אנשי אקדמיה ואליטות אחרות . האינטראקציה בין כל האליטות הפריפריאליות הללו סובבת סביב סוגיות משניות , והיא דומה לאינטראקציה שברגם הפלורליסטי . הדגם הזה ניכר בהבדלי עוצמה הן בין האליטות והן בתוך האליטות , בריכוזיות גבוהה ובלכידות ( או קישוריות ) גבוהה של מי שנמצאים בראש המערכת . היילי ומור מזכירים עוד דגם - 'המעמד השולט' - ( Ruling Class ) אבל לדבריהם , ההבדל העיקרי בינו ובין דגם 'אליטת העוצמה' אינו בתיאור פני הדברים , אלא בפרשנות , ולפיכך אפשר לומר שבעצם הם מציגים שלושה דגמים עיקריים . אלא שהדגמים הללו לא מכסים בהכרח את כל האפשרויות מבחינת המשתנים של הבדלי עוצמה , ריכוזיות ולכידות של האליטות . ואכן , בעקבות מחקר השוואתי שעשו בארצות הברית ובאוסטרליה הם טוענים שאף דגם אינו מתמצה במלואו בתיאור המציאות של הארצות הללו , ומצאו ראיות שמתיישבות חלקית עם כל אחד משלושת הדגמים . סוגיה תאורטית חשובה אחרת נוגעת לפתיחות או למגירות של אליטות . כלומר האם אליטה כלשהי היא הומוגנית או הטרוגנית ? האם מקורות הגיוס לאליטה 10 מילס . 1957

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר