|
|
עמוד:13
התפשטות המגפה , " והליכתו לגרמניה בשנת 1857 היתה מעין "הודאה בקוצר ידו להשפיע על הנעשה בקהילות ליטא" ( שם , עמ' . ( 34 הרב ריינס , כאמור , התעורר לעמוד בפרץ . שלא כרוב הרבנים בני דורו , חש הוא בדופק הזמן של התקופה , והיה בין הרבנים היחידים שגם היו ערים לתמורות , וגם ביקשו דרכים חדשות ומקוריות לעמוד בפרץ . הוא ביקש לכוון את החינוך לקראת הצרכים החדשים , שכן חש הרב בתהליך העולמי , שהיה תהליך כלכלי חברתי ; בעקבות התיעוש והעיור נפרצו בעולם הגדול גבולותיהם של ארצות ועמים - ובלשונו של הרב ריינס : " סרו התחומים הכלכליים המבדילים בין עם לעם והכל התחילו לינק כאחד" ( הר"ר , תרס"ז , עמ' . ( 4 וזה לשון הרב ריינס בפנייתו אל הציבור ב"קול קורא לעזרה , " שבו הסביר את יעודה של ישיבתו ( הר"ר , תר"ע , עמ' : ( 8 "החיים שנשתנו בדור האחרון תכלית שינוי הביאו מהפכה שלמה גם בעולמו של ישראל , והישן צריך להסתגל במעט להצרכים החדשים ; גם בתי האולפנה בישראל צריכים ללבוש צורה חדשה במעט . " כמו כן חש הרב ריינס שתמורות כלכליות אלה שחלו בעולם גררו גם את התמורות הרוחניות של התרוקנות בתי המדרש ( הר"ר , תרס"ז , עמ' : ( 5 בימינו אלה כל בן תורה שאין דעת אחרת בידו הרי הוא כמופרש מכל הצבור כולו והכל מביטים עליו כעל איש שאינו מן הישוב ... מה הפלא איפוא אם לפתאום נתרוקנו בתי מדרשנו ... האם דאגנו למלא את הצרכים והדרישות החדשות . הרב ריינס נטל איפוא על עצמו את חלקו באשם , בתוך רבני העם ומנהיגיו ; ותחושת אשם זו היא שהפעימה את להט שליחותו . את עיקר שליחותו ראה הרב ריינס בתחום החינוך , אך תחומי הגותו רבים היו , וכללו עיונים על תורת האדם , טבעו ותכליתו ; על עם ישראל וייעודו ; ועל עולם ההלכה והגיונו . עיונים אלה מופיעים בפרקיו השונים של הספר .
|
|