|
|
עמוד:11
חסר תקדים בהיסטוריה היהודית . מעולם לא שלטו היהודים כרוב על מיעוטים לא יהודים ומתוך הכרזה על שוויון זכויות . מציאות חדשה זו יוצרת כורח והזדמנות לחשיבה חדשה , ליצירת אופני יהודיות אחרים וחדשים . וכשם שאחרי חורבן בית המקדש השני היה דרוש מדרש חדש שיתרגם את המסורת היהודית לעידן שלאחר המקדש , יש ליצור היום את המדרש , או ליתר דיוק - המדרשים , שיתרגמו את המסורת היהודית לעידן שבו המציאות השתנתה לבלי הכר . יש לעצב את היהדות מחדש , כך שתתאים עצמה למציאות זו . הפרשנות התלמודית של לוינס מציעה אפשרות של יהדות הומניסטית , מחוברת לשורשיה ומעורה בתרבות המערבית , גם אם מעמדה ביקורתית . זוהי אופציה חשובה במגוון הקולות הקיימים היום במדינת ישראל ובעולם היהודי בכלל . זהו מדרש חדש מן הסוג הדרוש לנו היום , לימוד תורה מחובר לשאלות החיים הבוערות ביותר , המציע תשובות רבות משמעות . המדרש נוצר ככלי להתמודדות עם מציאות משברית . אובדן המרכז הדתי רוחני בחורבן בית המקדש הצריך שינוי גדול בתרבות היהודית . חז"ל יצרו את היהדות שלאחר החורבן באמצעות תלמוד תורה יצירתי , עיצוב חדש של אופני פולחן ודת מתוך שיחה עם הטקסטים שעיצבו את כל מה שקדם להם . באמצעות מדרש יצרו למשל את תפילת הקבע כתחליף לקורבן התמיד ואת התשובה כתחליף לסדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים . כמו כן , ובתגובה לשינויים סוציולוגיים וכלכליים יצרו את הצדקה כתחליף למתנות העניים . האחיזה בטקסט הקדוש עם חופש פרשני כמעט מוחלט , אפשרו זאת . המדרש אפשר זאת . אין כוונתי לסקור כאן את כל תולדות התרבות היהודית אך מדרשו של לוינס , בדומה לתלמוד התורה בבית המדרש החופשי של רוזנצוויג , ובדומה לתלמוד התורה בבתי המדרש הפלורליסטיים היום בארץ , גם הם תגובות למציאות משברית . רוזנצוויג מגיב למלחמת העולם הראשונה , ראו למשל אליעזר שביד , "יהודים בישראל ובעולם : זהויות מתרחקות" בספר מיה ליבוביץ / אריאל יואל דוד , ומוטי ענברי ( עורכים , ( מיה ! יד'לדי בימי ? - ! : רבישיח בשאלת ה 1 הות היהרריח , עמ' . 126-114 ראו : פרנץ רוזנצוויג , "תלמוד תורה - נוסח חדש , טיוטה של נאום פתיחה לבית המדרש היהודי החופשי , " נד / דיים , עמ' . 192-188
|
|