מבוא

עמוד:10

זו מזו . ייתכן שהקושי הזה עומד ביסוד מיעוט הכתיבה על השיעורים התלמודיים של לוינס , כתיבה שחלק ניכר ממנה הוא בעברית ורובה נכתבת על ידי חוקרים יהודים . ובכל זאת , אני סבורה שיש סיבה להתעקש ולעסוק היום בפרשנות תלמודית זו , שנוצרה בהקשר ספציפי של יהדות צרפת במחצית השנייה של המאה העשרים . הנחתה הבסיסית שהתלמוד הוא טקסט שיש לו משמעות לכל אדם בכל זמן , הופכת אותה לבסיס יעיל לדיון בשאלות קיום רבות המעסיקות גם אנשים בישראל של ראשית המאה העשרים ואחת . עוד לא התגברנו על טראומת השואה , גם אנחנו עסוקים בשאלות זהות עקרוניות , מתמודדים עם שאלות של התבוללות מול ייחוד , שואלים על משמעות קיומה של מדינת ישראל , עסוקים ביחסים שבין דת ומוסר , דת ופוליטיקה , דת ומדע . יהודים רבים היום אינם מגדירים את עצמם כאנשים דתיים ואינם מחויבים לשום סוג של הלכה , אבל מגדירים את עצמם כיהודים . אם בעבר הייתה הדת חלק הכרחי ומובן מאליו בהגדרת זהותו של אדם בכלל , ושל יהודי בפרט , אין זה כך היום . קיומה של מדינת ישראל - שחלק ניכר מיהודי העולם חיים בה במדינה ריבונית , דמוקרטית , המצהירה על שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין - גם הוא חידוש חשוב לציין שאין כאן טענה מובלעת כאילו כתיבתו הפילוסופית של לוינס היא פילוסופיה יהודית . לוינס לא הגדיר עצמו כפילוסוף יהודי ומרבית כתיבתו , אינה עוסקת במחשבת ישראל . יחד עם זאת , הרבה מן התכנים של כתיבתו הפילוסופית אכן משוקעים בפרשנות התלמודית , והגותו הפילוסופית שואבת השראה ממקורות יהודיים . על היחס המורכב בין שני חלקי יצירתו נכתב רבות . אני סבורה , כמו רוב החוקרים שעוסקים גם בשיעוריו התלמודיים , דוגמת קטרין שלייה , דניאל אפשטיין וסיימון קריצ'לי שזוהי יצירה אחת , אף כי , כאמור , ניתן להבחין בחלקיה השונים . על ההפריה ההדדית בין הפילוסופיה והפרשנות התלמודית של לוינס , ראו Bemasconi Robert ( ed . ) The Cambridge Companion to Levinas , , p . 100-118 . Chalier Catherine ! "Levinas and the Talmud " , Critchley Simon and ריצ'רד כהן , יעקב מסקין , ואנט ארונוביץ' שכותבים באנגלית ; קטרין שלייה , דוד בנון , ושמואל טריגנו שכותבים בצרפתית ; זאב לוי , אפרים מאיר , דניאל אפשטיין , חנוך בן פזי , שמואל ויגודה ואני בעברית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא