|
|
עמוד:13
הקורא לא ימצא בו תיאור שלם של היסטוריה זו , תוך שימוש בתנ"ך ובמקורות אחרים העומדים לרשות החוקר המודרני , כדרכם של חוקרים מהימנים ושימושם במקורות שעמדו לרשותם ובמה שהעלו מחקרי קודמיהם . ממדיו הצנועים של הספר מנעו מראש ייעוד כה נכבד . דומה כי חיבור מעין זה עדיין ממתין להיכתב בידי היסטוריון שנושא התמחותו הוא תקופת התנ"ך . אנו אך ביקשנו לערוך בפרק נכבד זה של ההיסטוריה - של כלל האנושות , ולא רק של עם ישראל - רענון מסוים , וליישם גם בו כמה מהלכי החשיבה ההיסטורית המקובלת . והלוא מדע המאה העשרים , כמו גם כמה ניסיונות אנוש מזעזעים שנתקיימו בה שלא בטובה , מחייבים ניעור של כמה מהמוסכמות הרווחות בציבור לגבי תולדות ישראל באחת התקופות הקובעות את גורלו . טעמו העיקרי של הספר הוא בהיותו מעין בן לוויה לתנ"ך . ה"ואידך זיל גמור , " קווי היסוד ( outline ) בנושא מסוים המהווים מעין תדריך מכוון - הם פרקי הפרוזה והחיבורים הפיוטיים שבספר הספרים . הספר מבקש להוות מעין מסגרת רעיונית , שבעזרתה יזכה המעיין בתנ"ך להבנה ותחושה עמוקות יותר של הכתוב . בדומה לכל גישה מחקרית מודרנית לחומר ספרותי - רוב התנ"ך הוא יצירה ספרותית , או ליתר דיוק : ספרותית דתית - כן גם הגישה הרווחת בספר זה מותנית במידה רבה ברקע המציאותי של היצירה . אכן כשמדובר בספרות תנ"כית חשוב גם להכיר את קהל היעד שאליו כוונה היצירה בשעתה . הכרת רקע כפול זה של התנ"ך , עשויה לשפר את הבנתו , ואולי אף את ההנאה מעיון בו . מגמת הספר היא אפוא צנועה . כתיבתו בידי איש ההיסטוריה היהודית של העת החדשה , החובב תנ"ך מנעוריו ועוקב אחר פירות המחקר התנ"כי , מלמדת על גבולות הדיון . בנסותו להיות מעין ספר עזר להבנה טובה יותר של ספרות התנ"ך , מבקש הספר לישם כמה מושכלות כלליים של מדע ההיסטוריה . מושכלות אלה , שראוי ומקובל לישמם בחשיבה היסטורית ביחס לכל תקופה - יש בהם כדי לקרב גם את תקופת התנ"ך , לפרטי פרשיותיה ולכללותה , לכל קוראי תנ"ך ואוהביו . כך תתרחב הבנתם והבחנתם את ייחודו של ספר התנ"ך . הספר נועד אפוא לסכם ולהדריך יותר מאשר לחקור , גם אם אגב כך יימצאו בו כמה חידושים . סיכומי הדברים בספר , הינם תוצאה של ראייה אחרת , ואולי חדשה במידת מה של מקורות התקופה . זהו ניסיון לנקוט כלפי מקור המידע העיקרי על התקופה , ספרי התנ"ך , שיטה דומה לזו הנקוטה בידי
|
|