|
|
עמוד:8
הספר שלפנינו הוא אמנם מעין מבוא חלקי לתנ"ך , אך אין הוא מבקש להצטרף למבואות הרבים שנכתבו לספר הספרים על ידי חוקרים ומלומדים , מבני אומות העולם ומקרב אחינו בני ישראל . הוא לא נועד למתלמד כדי להבין את הכתוב , אלא למי שקרא , למד ומבקש לשפר את הבנת הנקרא , מאז שקרא בספר לראשונה , משנתעשר עולמו הרוחני , והוא מבקש לראות בתנ'יך חלק של עולם זה . הגישה שהספר בא לבטא היא גישתו של היסטוריון . בראשית עבודת המחקר שלו בודק ההיסטוריון את המקורות השונים העומדים לרשותו , ובכללם גם כאלה שדומה כי רחוקים הם מהאמת שידועה לו . ואף אם לא כל המקורות חביבים עליו , חובתו להתעלם מכך ולהפיק מהם את מירב הידע , לבל יבולע לגישתו האובייקטיבית , שהיא תנאי לכל עבודה מדעית ראויה . אין לכחד כי עולמו של עם ישראל בתקופת התנ"ך מהווה את ראשית דרכו המיוחדת בהיסטוריה ותרומתו לציוויליזציה האירופית . וגם הספקנים ביותר לגבי מהימנות התנ"ך במסירת העובדות מודים , כי הכתוב בו מהווה את החלק הארי של ידיעותינו על אותו עולם . הם יודו , כי גם מהימנותם של מקורות חוץ לגבי עולם התנ"ך מפוקפקת לא פעם - כמו גם ידיעות שמקורן במדע הארכיאולוגיה . אבל אני מודה כי הספר נכתב מתוך אהבה . וראשיתה של אהבה זו נולדה בלימודי התנ"ך בכיתות העליונות של בית הספר היסודי . המורה לתנ"ך , עובד אמיתי , ידע לשזור בתוך הלימוד פרקים מחיי הפלחים בראשית המאה הקודמת ; כבן יסוד המעלה היטיב להכירם . לימים , בעבודתי לקראת התואר השלישי , נתחדדו חושי הביקורתיים משפגשתי את עולמם של פרשני התנ"ך הפרוטסטנטים . זאת הודות למדריכי פרופ' שמואל אטינגר . אולם רק שיעורי התנ"ך שזכיתי לשמוע מפי פרופ' י"א זליגמן הנחו אותי לעמוד על סודם של ספרי התנ"ך , כדי לנסות לראות את אותו עולם רחוק כפי שאני סבור שאכן היה .
|
|