מבוא

עמוד:12

א . הקשר ההיסטורי כמצע אידיאולוגי קשה להפריז בתיאור ממדי התמורה שפקדה את החברה היהודית האירופית , החל מסופה של המאה ה , 18 ובעיקר במהלך המאה ה . 19 רומה שאין תחום בדפוסי הקיום של היהודים שלא נשתנה במעבר משלהי ימי הביניים לזמן החדש . התמורה המרכזית ביותר היתה ביחסה של החברה הסובבת למיעוט היהודי . בהשראת ההומניזם של תנועת הנאורות , ובהתחשב לתיאור התמורות שחלו במעמדם של היהודים באירופה בשלהי המאה ה , 18 ובראשית המאה ה , 19 ראו , בין היתר : כץ , היציאה מן הגטו ; ויטל , היהודים באירופה ; גרץ , ניצני השכלה ; ירש ונצל , מעמד חוקי ואמנציפציה ; פיינר , מהפכת הנאורות , ושם לסקירת המחקר בעמ' . 52-46 תוך מאבק בתגליתו המדעית , ולעתים הפגין תעוזה ונכונות לעדכן את השקפותיו לנוכח המחקר . כך או כך , ניתוח שיטתי של המחקר הביקורתי במאה ה 19 יתרום להבנה מעמיקה יותר של המציאות ההיסטורית בה פעלו הוגים , ויבהיר את האידיאולוגיות בהן דגלו . אכן , דומה שגם העוסקים בספרות חז"ל ייצאו נשכרים אם ייטיבו להכיר את יצירתם של בני המאה ה . 19 מודעות לשורשיו ההיסטוריים של המחקר מסייעת להערכה מדויקת יותר של מצבו גם בהווה . הנחות יסוד רבות חלחלו למחקר המודרני של ימינו , מבלי שניתנה הדעת להופעתם הראשונית בכתבי אנשי 'חכמת ישראל . ' מסתבר שגם השערות מגמתיות , שמוצאן בספרות המאה ה , 19 פילסו את דרכן למחקר העכשווי , ואין יורע מה יעלה בגורלן . אם ניטיב לבודד את המרכיבים האידיאולוגיים ביצירתם של מייסדי 'חכמת ישראל , ' יקל בידינו לעמוד על תרומתם לחקר הספרות הרבנית בעידן המודרני . בטרם נצלול אל פרטי הסוגיה שתעמוד במרכז החיבור - שאלת הפרשנות התלמודית למשנה - נדון בשלושה קטבים שסביבם ינוע החיבור כולו . תחילה נדון בסיטואציה ההיסטוריה בה פעלו החכמים , אשר בהשראתה נולדו השקפותיהם האידיאולוגיות . בהמשך נברר כיצד נחשפו היהודים למחקר המדעי ביקורתי , שהתנהל בין כותלי האוניברסיטאות , ואילו כלים העמיד מחקר זה לרשותם . נסיים בתיאור מעמדה של הספרות הרבנית בחוגים יהודיים ונוצריים קודם שזכתה לטיפולה המסור של ' חכמת ישראל . '

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר