|
|
עמוד:11
מבוא חיבור זה מוקדש , רובו ככולו , לתיאור פרק בתולדות המחקר הביקורתי של ספרות חז"ל , כפי שנערך בידי קבוצת חכמים יהודים במאה ה , 19 שנודעה לימים כ'חכמת ישראל . ' מנקודת מבטם של חוקרי ספרות חז"ל בזמננו עשויה שיבה למחקר בן מאות שנים להתמיה . במהלך השנים שחלפו מאז שגשוגה של 'חכמת ישראל' שינה מחקר ספרות חז"ל את אופיו לבלי הכר . גם אם נתעלם משלל כתבי יד בספריות ברחבי אירופה , מתעודות גניזת קהיר , או ממגילות מדבר יהודה , שעל קיומם לא ידעו חכמי ישראל במאה ה 19 דבר , הרי שגישות חדישות חוללו מהפך עצום באופן ההתייחסות ליצירה של חז"ל . לא כן מזווית הראייה של ההיסטוריון . התחקות אחר מפעלה המדעי של 'חכמת ישראל' פותחת בפנינו צוהר לעולמם הסוער של חוקרי היהדות במאה ה , 19 ותורמת להבנת האתגרים עמם התמודדו . שכן , גיבוריה של 'חכמת ישראל' לא פעלו בחלל ריק . לבטים אידיאולוגיים רבים שרחשו באוויר היו בעלי השפעה עצומה על הדרך שבה בחרו לפעילותם המחקרית , כפי שהעיר י' כ"ץ : מדעי היהדות באו לעולם בשעה היסטורית מסוימת , היא שעת המעבר ממסגרות קיום מסורתיות לדפוסי חברה ותרבות חדשים , ואין להניח שלא היה קשר בין התמורה שחלה בתחום ההיסטורי הממשי ובין מה שאירע בתחום האינטלקטואלי . מטבעם של דברים , הזיקה שהתנהלה בין המחקר למשנתו האידיאולוגית של החוקר היתה מסועפת למדי , והיא פעלה באופן דו סיטרי . מגמה אידיאולוגית שעמדה לנגד עיניו של החכם עשויה היתה להשפיע על מסקנותיו המדעיות ולהנחות את ממצאיו . באותה שעה , המחקר הביקורתי היה זה שעיצב את עמדתו האידיאולוגית של החכם . לא תמיד התנהל הדיאלוג בין המחקר והאידיאולוגיה על מי מנוחות . במקרים רבים איימו ממצאי המחקר על משנתו האידיאולוגית של החכם שנתגבשה זה מכבר , והיה עליו לגשר על פער שנחשף בין שיטתו הדתית או הפוליטית לבין הכרה מדעית לה נחשף אגב מחקרו . לעתים גילה נאמנות לערכים מהעבר 1 כץ , מדעי היהדות , עמ' . 193
|
|