|
|
עמוד:9
עם הספר ספר זה מוגש לקורא בתקיפת לבטים קשים בשאלת התודעה של זהותנו וייחודנו כיהודים , ובתקופה של הרהורים מהוססים בדבר צידוקו ונחיצותו של ייחוד בעידן שלפנינו , עידן של עולם פתוח אשר מתלכד והולך , מכוחם של אמצעים טכניים . שתי שאלות עשויות היו להתעורר : האמנם יהיה העולם הפתוח נעדר ייחוד , והאם מן הראוי לסייע לתהליך כזה להתקדם אל המטרה הנכספת של ליכוד געדר צביון . לא בספר זה יבוא דיון בשתי שאלות אלו , אך נשמעת בו תשובה עליהן : עולם נעדר זהות וייחוד אינו אפשרי וגם אינו רצוי , שכן הוא עלול להיות עולמם שי אנשים המתגמדים לתוך ממדי הצרכים המיידיים של קיומם בהעדר מרחב הרוח של העבר , הנמשך לתוך rrwn . עולם כזה עלול היה להיות עולם של כוח ולא של רוח , ממילא גם עולם שבו החיים הם מחוסרי משמעות . בעיית הזהות היהודית חריפה יותר מבעיית זהותם של עמים אחרים , שכן התכנים של זהותנו נתערפלו בתודעתנו ובמעשינו במשך דורות לא מועטים . שתי הצעות מושמעות לעתים קרובות : לבטל תוקפם ההיסטורי של שינויים ולצקת את התודעה המבוקשת של היהודי עתה בתבנית של תכנים וגילוייהם בעבר שמלפני התמורות ; או — להתעלם מתכני העבר ולבנות יהדות חדשה , שיסודה כישראליות אורגנית , משמע : לכונן יהדות של מדינה מודרנית , כפי שמתפרשת למציעים . הדברים שכאן מציעים דרך שלישית , כאפשרות בלבדית וכנותנת מענה על מצוקות המשבר : לזמן את תכני מלוא המרחב ההיסטורי של היהדות אל תוך ימינו אלה , אל תרבות העידן , לדבר יהדות בשפת תרבות זו , כשם שדיברה היהדות בכל עידן את שפת תרבותו ; לשמור על המשכיות ועל עדכאניות , בעת ובעונה אחת .
|
|