|
|
עמוד:9
הקדמה איגרותיו ומאמריו של הרב שלמה בכור חוצץ 1843 ) ( 1892 שהתפרסמו בעיתונות העברית באירופה , בארץ ישראל , בעיראק ובמזרח הרחוק , מעידים על חשיבותה של השפה העברית שהיוותה , מצד אחד , חיץ תרבותי ורוחני בין היהודים לגויים , ומצד שני , הייתה גורם מלכד ומאחד בין יהדות בבל ליהדות התפוצות בענייני דת , חילופי מידע וסיוע נגד הצוררים מבית ומחוץ . על כן , ספר זה פתח צוהר חדש וחשוב , וערוץ חדש לגבי הקשר הרוחני , התרבותי והדתי בין יהודי בבל ליהודים בארצות אחרות , שהתקיים באמצעות השפה העברית והעיתונות העברית , והוא מוסיף ידע רב לגבי ערוץ זה , שהיה נעלם מעיני החוקרים עד כה . הדבר מוכיח שהחילוניות בחיי התרבות של יהודי עיראק החלה עם חורבנה של האימפריה העותומנית , שנתנה חופש דתי למיעוטים הדתיים וכינונם של משטרים לאומניים ערבים , שכפו את הלאומיות הערבית על כל המיעוטים במזרח התיכון . רק מעטים מבין חוקרי יהדות בבל בזמן החדש , ובראשם ד"ר אברהם בךיעקב , שמו לב לחשיבות העיתונות העברית באירופה בחיי התרבות בעיראק . רוב החוקרים ראו בחברת כי"ח את הקשר הדומינאנטי או היחיד בין יהודי עיראק לאירופה . הם העלו על נס את הקשר שהיה ליהודי בבל עם חברת כי"ח בפריז וההשפעה הגדולה של מורי החברה הזו , שבאו מצרפת וממחוזות האימפריה העותומנית . ספרו של פרופ' חקק מגלה לנו , שהקשר של רבני בבל עם העיתונות העברית בתפוצות היה לא פחות חשוב . מתברר לנו כעת , שרבני בבל פרסמו בעיתונות העברית שיצאה באירופה ובמזרח הרחוק שידים ומאמרים חילוניים ודתיים ( ראה את ספרו של פרופ' לב חקק "ניצני היצירה העברית החדשה בבבל" על הספרות החילונית של יהודי בבל , מרכז מורשת יהדות בבל , ( 2004 ושאלות ותשובות , היו מנויים עליה , קראו אותה ואימצו את רעיונותיה , ומילאו אף הם תפקיד חשוב ביותר בהפצת רעיונות ההשכלה בעיראק . מקריאת איגרות רשב"ח מסתבר , שרעיונות ההשכלה נתמכו בלב חם , תוך הדגשת חשיבות האמונה , ומתגלה לפנינו עולם אינטלקטואלי אינטנסיבי של חכם יהודי מן המזרח , שהיה בעל לב חם ופתוח לתרבות המערב ובעל מערכת חשיבה מורכבת . המחקר במבוא לספר והמאמרים של רשב"ח , שליקט פרופ' לב חקק בספר זה , מדגישים בפעם הראשונה את מרכזיות העיתונות העברית
|
|