|
|
עמוד:11
זמן מה אם לצמצם את תיאורנו , לפחות לאחר שנת , 1871 לגבולותיו של הרייך השני . בסופו של דבר החלטנו לעשות את מלאכתנו על דרך ההרחבה וכללנו בעקיבות את האזורים דוברי הגרמנית של הקיסרות ההבסבורגית , במיוחד בהקשר של התפתחויות החוצות גבולות מדיניים : תנועות כמו אנטישמיות וציונות , והשתתפותם של יהודים בחיי התרבות הגרמנית . אף על פי שאפשר להביא נימוקים להתחלת סיפור תולדותיהם של יהודי גרמניה בשנת , 1648 עם תום מלחמת שלושים השנה , או ב , 1671 עם התיישבותן של חמישים משפחות שגורשו מווינה בתחום המימשל של ברנדנבורג , מתחיל עיקר סיפורנו דווקא בראשית המאה הי '' ז . בתקופה זו החלו תהליכים דמוגרפיים ומדיניים משמעותיים אשר שינו בהדרגה את פני החיים היהודיים והפכו אותם מימי ביניימיים למודרניים . פרולוג רחב יריעה מסביר את הרקע להתפתחויות הללו . כרך א ' מסתיים בשנת , 1780 ערב התהליך הממושך של האמנציפציה , הממלאת תפקיד מרכזי בכרך ב . ' ואולם מן הראוי לציין , שהגבולות הכרונולוגיים בין הכרכים אינם מוחלטים . תנועת ההשכלה היהודית , אשר החלה לקראת אמצע המאה הי " ח , לא נסתיימה בשנת . 1780 כללנו אפוא גם את שלביה המאוחרים יותר בכרך א , ' והתחלנו את ההיסטוריה התרבותית של יהודי גרמניה בכרך ב' בהתפתחויות שבאו בעקבות ההשכלה , אך לא היו עוד חלק בלתי נפרד ממנה . כך עשינו גם בכרכים האחרים . לא שמרנו על גבולות כרונולוגיים נוקשים כאשר ההיגיון של הצגת הנושא דרש יצירת חיבורים שמעבר להם . עמד לנגד עינינו קהל קוראים רחב , המורכב ממחנכים , קוראים מן השורה , וכן היסטוריונים עמיתים העוסקים בתולדות גרמניה או בתולדות היהודים . השתדלנו להמעיט בהערות ככל האפשר , והשתמשנו בהן בעיקר כדי לזהות מקורות ראשוניים שנעשה בהם שימוש בתוך הכתוב . המדור הביבליוגרפי שבכל כרך מיועד לתת לקורא סקירה מוערת של הספרות המשנית החשובה , בעיקר מן הזמן האחרון , והקוראים החפצים להרחיב בנושא מסוים יוכלו לעיין בה . לא ניסינו ליצור ביבליוגרפיה מקיפה . ולבסוף , בפגישותינו הוחלט כי אף שמפעלנו זה הוא משותף , יוכל כל מחבר או מחברת לדבר בקולו ( או בקולה ) בלא שהעורכים ינסו ליצור טון אחיד . התוצאה היא מידה רבה של שוני הן בגישה והן בסגנון , ואולם אנו מקווים שההצגה היא הרמונית . על אף מודעותנו האנליטית ביקשנו לספר סיפור רצוף שירתק את הקורא . כעורך כללי ברצוני להודות לאלה שסייעו בעיצוב התפיסה ובהוצאה לפועל של פרויקט זה . בזכות התערבותו של ארנסט קרמר יכולתי כבר בשלב מוקדם לפגוש את וולפרם מיטי מהוצאת פרופיליין בברלין , שנתן לי עצה מועילה . פרופ ' הנרי פיינגולד , שערך חמישה כרכים על תולדות יהודי אמריקה , תרם לי מנסיונו . חברי הוועדה המייעצת של הפרויקט , ששמותיהם מצוינים בשער הספר , היו כולם לעזר , נתנו עצה וקראו פרקים
|
|