פתח דבר

עמוד:יא

התפתחותו של היישוב היהודי הציוני חילוני והפיכתו למקום מקלט ליהודי פולין וגרמניה , טרם השואה . בסוף ימיו אירעה השואה והוקמה מדינת ישראל , נקודת השפל ונקודת השיא של ההיסטוריה היהודית המודרנית . הוא נפטר בד בניסן תשט"ו . ( 30 . 3 . 1955 ) הוא והיישוב הישן האשכנזי היו עתה בשולי החיים הפוליטיים והדתיים . והערה אחרונה . ספר זה הוא ניסיון לנתח את המבנה החברתי כלכלי ופוליטי של היישוב הישן האשכנזי בין השנים . 1917-1900 כשכתבתי את הספר ניסיתי להתנתק עד כמה שאפשר מהמציאות הנוכחית במדינת ישראל , ולתאר מציאות שכיום אינה אלא זיכרון היסטורי . ואולם ידידים שקראו את כתב היד העירו על הדמיון הרב בין המציאות של ירושלים של ראשית המאה העשרים , למציאות של מדינת ישראל בסוף המאה העשרים . ברם ההיסטוריה אינה נוטה לחזור על עצמה במדויק . מכאן שאנלוגיה היסטורית היא בהכרח פרשנותו האישית של הקורא והמחבר אינו נושא כלל באחריות לה . * * * ראשיתו של ספר זה בעבודת גמר לתואר שני שכתבתי בזמנו בהנחייתו של מורי ורבי פרופ' יעקב כץ ז"ל . בשנת 1976 נתבקשתי על ידי מערכת 'תולדות היישוב' שליד האקדמיה הישראלית למדעים , להרחיב עבודה זו ולהתאימה לפרסום כפרק בספר . נסיבות שאינן תלויות בי גרמו לכך שאפסיק את מחקרי בנושא זה . לפני כשלוש שנים נתבקשתי על ידי ידידי , גב' שולמית אייזנשטדט ופרופ' משה ליסק , בשם מוסד ביאליק שלקח על עצמו את ההוצאה לאור של סדרת 'תולדות היישוב , ' שאשלים את מחקרי על היישוב הישן האשכנזי ואף ארחיבו , כך שיכלול גם פרק נרחב על הנהגת 'היישוב הישן' ועל מה שקרה במלחמת העולם הראשונה , שהביא להתפוררות המערכת החברתית פוליטית כמו גם הכלכלית של היישוב הישן האשכנזי . פרק הזמן הרב שעבר מתחילת כתיבתו של הספר ועד להוצאתו לאור אפשר לי לבחון את הרעיונות שהועלו בגרסה הראשונה שוב ושוב . חלק מהתזות לא עמדו במבחן הזמן , חלק אחר שהיו בוסר , קיבלו ביסוס והרחבה . מצד שני , פרק זמן ארוך כזה , הוא כמעט נצח בהיסטוריה של המחקר על היישוב היהודי בארץ ישראל , שזכה בשנים האחרונות לפריחה ולכוחות חדשים ומוכשרים . מחקרים רבים שנתפרסמו בתחילה כעבודת גמר לתואר שני ודוקטורט , הורחבו והתפרסמו כספרים ובמאמרים בכתבי עת שונים . ספרים ומאמרים רבים , הנוגעים במישרין ובעקיפין לסוגיות הנידונות בספר זה , נכתבו ונתפרסמו בבמות שונות בארץ ובחו"ל . לקראת הכנת הספר להוצאה לאור , היה צורך לעדכן עד כמה שאפשר את הרשימה הביבליוגרפית ואת ההפניות בהערות השוליים . עשיתי כמיטב יכולתי במסגרת הזמן הקצר שעמד לרשותי . אני מבקש מראש את סליחתם של אלה שתרומתם למחקר בנושאים שהספר עוסק בהם אינה מוטלת בספק , אם משום השכחה , או מסיבות אחרות שהזמן ( תרתי משמע ) גרמן , אין פרסומיהם מופיעים בצורה המלאה והעדכנית . ספר זה לא יכול היה לצאת לאור אלמלא כושר השכנוע של גב' שולמית אייזנשטדט והבנתו וסבלנותו של פרופ' משה ליסק . פרופ' ליסק לא רק שהיה מדריך מעולה וסובלני

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר