|
|
עמוד:י
שישתדל לטובת עריכת והדפסת הקונקורדנציא התלמודית אשר אחד מחכמי ישיבתנו [ כנראה חיים יהושע קוסובסקי , מ"פ ] אסף את החומר לזה . והשיב לשולחנו : לכם לא יאמינו לוא אפילו תתנו להם חומר לעריכת קונקורדנציא תלמודית ! עלובה ירושלים כי דרושה היא לתמיכה ומדרך הנותן להביט על הפושט יד , לו אף יהי' חכם כשלמה בעת נדידתו במבט הגבוה על השפל ( עמ' 23-22 [ ההדגשה שלי , מ"פ . ([ לשאלת עקרות היצירה ההלכתית למדנית של 'היישוב הישן' מוקדש להלן דיון מיוחד ( עמ' . ( 59-51 כאן ברצוני לעמוד על כך שהאי אמון ביכולתן של ישיבות 'היישוב הישן' לתרום תרומה משמעותית ליצירה התרבותית מסורתית , היתה עובדה מודעת עד כאב לטוקצ'ינסקי וחבריו . ואולם מה שמעניין יותר הוא ההסבר שטוקצ'ינסקי נותן למציאות המשפילה מבחינתו . 'עליבותה של ירושלים , ' טוען טוקצ'ינסקי , נובעת מהיותה חברה נתמכת — 'פושטת יד . ' ספק אם טוקצ'ינסקי היה מודע למשמעות הרחבה והכוללת של דבריו שיש בהם כדי לערער , מבחינתו שלו , על המבנה החברתי פוליטי של היישוב הישן האשכנזי כולו . מנקודת מבט זו היה היישוב הישן האשכנזי כחברה נתמכת , מצוי בסתירה פנימית קיומית : בשל היותו 'פושט יד' התערער בהכרח מעמדו בעולם היהודי מסורתי וכתוצאה מכך נעשתה התמיכה בו מוגבלת בהכרח . המלכוד שבו מצא היישוב הישן האשכנזי את עצמו השפיע כמובן על כל מערכות חייו , ובייחוד על יכולתו להתמודד עם תהליכי המודרניזציה והחילון שגברו והתעצמו בראשית המאה העשרים ועם היישוב החדש הציוני שהציג לפני הפזורה היהודית אלטרנטיבה ל'יישוב ארץ ישראל . ' ואולם עובדות חברתיות כלכליות אלה לא היה בהן כדי לגזור מראש את דינו של 'היישוב הישן' לרדת מעל בימת ההיסטוריה , להפך . בספר זה אני מבקש להוכיח שחברה , גם אם היא נתמכת ומצויה במשבר לגיטימציה , אם היא מבוסס על אידאולוגיה שיש לה שורשים כה עמוקים בהוויה הדתית היהודית מסורתית , יש בכוחה לא רק למשוך אליה בני מעלה שהעשירו את חיי החברה והדת , אלא גם לחייב רבים מהפזורה היהודית להוסיף ולתמוך בה , למרות ואולי דווקא משום שהיא הפכה להיות חברה מאוימת . עד כמה שיהא הדבר פרדוקסלי , אפשרה התמיכה מן הפזורה היהודית למערכת המוסדית והכלכלית של היישוב הישן האשכנזי להמשיך ולתפקד ולהתמודד בהצלחה מרשימה מול האיומים מבפנים ומבחוץ . רק כאשר נשתנו הנסיבות באופן רדיקלי על רקע מלחמת העולם הראשונה , כאשר מערכת התמיכה המסורתית שוב לא יכלה לתפקד , נתערערו מוסדות חייו של היישוב הישן האשכנזי . יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עבר גם סגה זו . הוא היה עד להתפוררותו של היישוב הישן האשכנזי , על רקע של רעב , מגפות , רדיפות והגליות . הוא צפה ורשם כיצד נעלמו משפחות שלמות עקב הרעב והמחלות . הוא היה גם עד לעלייתו של הממסד הציוני שבא במקומם של הרבנים , הדיינים , ממוני הכוללים ומנהלי המוסדות . וזה לא מצא חן בעיניו . בתקופת המנדט הבריטי נעשה היישוב הישן האשכנזי גורם שולי , וישיבת 'עץ חיים' לא יכלה להתחרות בישיבות ה'ליטאיות' שהגיעו לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט , על רקע
|
|