מבוא

עמוד:1

מבוא פרק הומן משנת 1948 עד שנת 1952 הוא ללא ספק מן החשובים ביותר בתולדות שיבת ציון המודרנית . תחילה גויסו כל המשאבים — בני האדם , אמצעי לחימה והון — להבסת צבאות ערב , שפלשו ב 15 במאי ; 1948 אחר כך , עוד בעיצומה של המלחמה , ובייחוד לאחר שהסתיימה , הפנו התנועה הציונית ומדינת ישראל חלק ניכר ממשאביהן לקלוט את 'שארית הפלטה' מאירופה ואת יהודי ארצות האסלאם . תוצאות המלחמה קבעו , לפחות לשני עשורים , את גבולותיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל הריבונית ; העלייה , הרכבה האנושי דרכי קליטתה ודפוסי היחסים שהתגבשו בין הקולטים לנקלטים שרטטו את המפה החברתית והפוליטית של מדינת ישראל לשנים רבות . קוויה הבולטים של מפה זו , על שיפוליה וקווי הרכס שלה , קובעים עד היום את הנוף החברתי של מדינת ישראל , והם יטביעו עוד שנים ארוכות את חותמם על התהליכים החברתיים והפוליטיים המתרחשים בה . מאמר זה עניינו אירועי שנות החמישים בתחום העלייה והקליטה . שני חלקים לו . חלק א' עוסק בהרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית העולים ובהיבטים הארגוניים הלוגיסטיים של קליטתה , כלומר , היערכותם של מוסדות התנועה הציונית ומדינת ישראל לקליטת העולים , ומדיניות הקליטה עצמה , על נפתוליה הכלכליים , הפוליטיים והחברתיים . חלק ב' עוסק בהיבטים הסוציולוגיים של המהפכה הדמוגרפית שהתחוללה במדינת ישראל בחמש השנים הראשונות לקיומה — הרקע המגוון של העולים , העמדות הגלויות והסמויות של הקולטים בעניין העלייה והעולים , המאפיינים החברתיים החברותיים של המסגרות שבהן נקלטו העולים , דפוסי המפגש בין הקולטים לנקלטים ואופיו של המבנה החברתי שהתגבש בארץ בשנות החמישים . את ימי העלייה ההמונית של שנות החמישים אפשר לחלק לכמה תקופות , על יסוד שילוב בין נקודות השפל והגאות בעלייה ובין צורות הקליטה : ( א ) תקופת מחנות העולים — ממאי 1948 עד אמצע שנת . 1950 ( ב ) תקופת המעברות — מאמצע שנת 1950 עד אמצע שנת . 1952 ( ג ) תקופת שפל בעלייה וראשית הקליטה המתוכננת — מאמצע שנת 1952 עד אמצע שנת . 1954 ההרכב הדמוגרפי של העלייה וההיבטים הארגוניים המבהליים של תהליך הקליטה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא