דברי ברכה לבאי הכנס

עמוד:9

דברי ברכה לבאי הכנס מאת ראש המכון למדעי היהדות פרופ . חיים שירמן כבוד הרקטור של האוניברסיטה העברית ייפה את , כוחי לברך את כולכם בשמו ובשם מוסדנו . הוא מביע את התקוה שכינוסכם יביא לידי בירורן של שאלות נכבדות המעסיקות כיום את בעלי המקצוע , שתזכו לשמוע הרצאות מעגינות ושמסביבן יתעוררו וויכוחים מעמיקים . ועכשיו תרשו נא לי להוסיף מלים מועטות מצדי . לפי חינוכי והתמחותי אינני היסטוריון מקצועי ? , אולם בעומקי בקורותיה של הספרות העברית מוטל עלי לבדוק מפעם לפעם גם את התנאים המיוחדים בהם צמחה וגדלה ספרות זו—הווי אומר , עלי להכיר גם את ההיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות . צירוף תחומים כזה הכרחי הוא וגם טבעי בהחלט . לפני מאה וארבעים שנה בקירוב' כשנוסדה חכמת ישראל באירופה , שימשה ההיסטוריה כמדע מרכזי המקשר בין בל תחומיה . מאז גדלה ההתמחות בתחומים הללו עד מאד וגם נסתעפו מהם מדורים עצמאיים חדשים —ואף על פי כן גם בימינו אלה ממלאת ההיסטוריה את תפקידה הראשון ומחזיקה יחד את התחומים השובים הנוטים להתרחק האחד מחברו . אפשר לומר —בדומה למעמדה של הפילוסופיה — "אם החכמות" שבמסגרת מדעי הרוח הכלליים . ברור אפוא שלי כמו לכל חברי למקצוע יש עניין רב במתרחש בחקר ההיסטוריה בכלל ובתולדותיו של עם ישראל בפרט . כינוסכם השנה עומד בסימן דיונים עקרוניים על מגמות בהיסטוריוגראפיה , ויש לברך על כך . שהרי מדי פעם בפעם מרגישים גם בעלי מקצוע בצורך להבהיר לעצמם לשם מה הם עמלים : מהי המסגרת שלתוכה נכנסים אותם תלי תלים של מחקרים ישנים וחדש ס גם יחד , והואיל ואין תקופה אחת דומה אל הקודמת לה , הרי גם היחס אל נ > לות היסוד של המקצוע הולך ומשתנה . ואין ספק שאנו חיים כיום בתקופה _ ל משבר חמור בהערכת ההיסטוריה . לעתים יש לי הרושם שחלק מאתנו מחזיק עדיין בהשקפת עולם האופיינית לימי הביניים : בני אותה התקופה לא יכלו להודות שכדאי לעסוק בחכמה גם כשתועלתה הממשית לא הוכחה בעליל . כאן כנראה מקורן של הדעות על ערכו המעשי של לימוד ההיסטוריה ששלטו במשך תקופה ארוכה . לפיהן שמשו הכשלונות וההצלחות של קודמינו אות ומופת לצאצאיהם כיום —דהיינו ממעשי העבר היה עלינו ללמוד את ההתנהגות הנאותה בהווה .

החברה ההיסטורית הישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר