|
|
עמוד:13
על גביהם של כל הפגעים הללו לא נמלטה ה'מגילה' גם מן הפגע פחות הערך ורב הכוח שבכולם , זה הפגע של שיבושי המסירה הפשוטים . כל אחת מן שתי מהדורות המגילה הגיעה עדינו בכתב יד אחד — מאוחר , רשלני ולקוי . על פני מהמורותיהם של שני הטקסטים עתירי התלאות והסבוכים ממילא נמתח עוד דוק עכור של משוגות והשמטות מעשה סופרים . כל אלה עיוותו את דמותם של המגילה וביאורה במחקר , ושיבשו את המסקנות ההיסטוריות שהעלה . תכליתו של מחקרנו להתיר את פקעת 'מגילת תענית' לשלביה , למהדורותיה ולחטיבותיה , ולהבהיר כל אחת על מכונה . המבוא מציג את תמצית מסקנותיו של מחקרנו זה באשר לאופיים , זמנם , מקורותיהם וגלגולי מסירתם של המגילה ושל ביאוריה , ומציע את תולדות מחקרם . הדרכים המוליכות למסקנות אלה נפרשות לפני הקורא בחלקים הבאים של ספרנו . בחלק הראשון מובאת מהדורה ביקורתית של הטקסטים גופם : מהדורת המגילה מוצגת על פי כ"י פארמה , עם שינויי הנוסחאות שבכ"י אוקספורד ובכתבי היד של נוסח הכלאיים , בתוספת נוסחותיהם של שני התלמודים במגילה , במקום שישנם , וחילופים מנוסחותיהם של מצטטים בימי הביניים . מהדורת הסכוליון מציגה את נוסחיהם של שני הסכוליה באופן סינופטי , ובצדם את נוסח הכלאיים על פי כתב יד אחד , בציון חילופי הנוסח מן העדים האחרים באפראט . אל אלה צורפו מראי מקום לפסוקי מקרא ולמקבילות בספרות חז"ל , והפניות למצטטים מאוחרים . בעקבות המהדורה נבחנת בחלק השני , 'לפשרם של המועדים , ' כל יחידת מגילה לעצמה ונידונה זהותו ההיסטורית של האירוע הנרמז בה . בצד כל מועד נידונו גם טיבו ומקורותיו של הביאור הנספח לו , על פי שתי מהדורות הסכוליון . החלק השלישי עוסק בתולדות המגילה למן ראשית התהוותה ועד לגלגוליהם המאוחרים של ביאוריה , באחרית ימי הביניים . כאן נבחן מעמדה ההלכתי והספרותי של המגילה בעולמם של חז"ל , כפי שמעמד זה נשקף מספרות התנאים והאמוראים . חלק זה גם מתחקה אחר ראשית ההתהוות של הסכוליון , בסיועו של הרובד המבאר המשוקע בתלמוד הבבלי , ונידונים בו יחסיהם ההדדיים של כתבי היד . מתוך דיון זה צומחת האבחנה בין שתי מהדורות המקור של מגילה וסכוליון , ובין שתי אלה למהדורת המשנה אשר נולדה מבין שתיהן . בהמשך נסקר אוסף של ההבאות המעטות של חיבורנו בימי הביניים , עד מקום שהגיעה ידי . מתוכן ניסיתי לשחזר את תולדות מסירתה של המגילה : דרכי נדודיהן של שתי מהדורות הסכוליון , וחידת המקום והזמן אשר הולידו את נוסח הכלאיים . דומה שפעולות הקילוף , הפירוק וההבהרה הנעשות לקמן בטקסט הקטן הזה , 'בן חורג' לספרות חז"ל , חושפות לעינינו משהו מן התהליכים הכבירים — תהליכי צמיחה ובנייה , הצטברות ושחיקה — אשר עיצבו את נופיה של ספרותנו בכלל . תולדות המגילה משרטטות את הנתיב המוליך מטקסט יסוד קדמון אל הרובד המפרש שנטפל לו . הן מדגימות את טשטוש התחומין המתהווה בין גרעין לבין פרשנותו , מלמדות על מגוון הווריאציות שמולידה מסורת יסוד אחת , מסייעות להכרת העיבודים מרחיקי הלכת המשנים פני חיבור במהלך מסירתו , וממחישות את עוצם כוחן של שושלות מעתיקים , שבידם האחת הניחו בחיקנו אוצרות עתיקים , ובידם האחרת כיסו אותם מעינינו . שרטוט נתיבם הנפתל של המגילה ושל ביאוריה ושחזור המסמך העתיק לחטיבותיו ולרבדיו , מזמנים מבט יחידאי אל בבואתם של מאורעות הבית השני , כפי שנשקפו באספקלריה של ראשוני חכמינו , וכפי שנתפרשו , נתרחבו ונתעשרו בידי הבאים אחריהם .
|
|