ה. בעיית השטחים ומלחמת יום הכיפורים, 1975-1972

עמוד:270

הערבית , אף שבספרו מובא תיאור המלחמה והסבר למחדליה ולהישגיה . בספרו של הרצוג מובאים מאות מעשי גבורה ואלתור של מפקדים זוטרים ובכירים , ואף של חיילים פשוטים , שעצרו את האויב שהתפרץ עליהם בכוח עדיף . זאת לעומת החלטות לקויות של ראשי המדינה , בעיקר של ראש הממשלה מאיר ושר הביטחון דיין , לפני המלחמה , ושל דיין במהלך המלחמה ( בתחילה הצעות נסיגה לשארם א שייך ולמעכרי המיתלה והגידי כסיני ואל גשרי הירדן בצפון ולאחר מכן הצעה להחזיר את כוח הצנחנים מראש הגשר ממערב לתעלת סואץ . ( מכאן שלא הדרג המדיני , ולעתים אף לא המטה הכללי , אלא חיילי צה"ל ומפקדיו , בסדיר ובמילואים , הם סוד הניצחון כמלחמה . כדי להפריך לחלוטין את טענת הערבים לניצחון מביא הרצוג במפורט את תגובת המצרים לצליחת תעלת סואץ על ידי כוחות צה"ל . תחילה הכחשת המציאות , ולאחר מכן התמוטטותו הנפשית של הרמטכ"ל המצרי סעד א דין שאזלי . הרצוג מוסיף על כך את תגובת ברית המועצות : "בינתיים הכינו גם הרוסים את מלוא המשמעות של התערערות המצב , הן כחזית הסורית והן כחזית התעלה ו ו וכי שוב נשקפת סכנה של התמוטטות טוטלית של הצבאות הערביים . היה ברור להם כי תוך ימים מספר ייחתם גורלה של הארמיה השלישית . " לבסוף סיכם הרצוג את המערכה כדרום : "לאחר ש'נתפסר במסיבות שהיו עלולות להיות פטליות , הצליחו כוחות פיקוד הדרום להפוך את הקערה על פיה ולבצע מבצע נועז כיותר כנגד כוחות עודפים ובתנאי נחיתות . על פי כל אמת מידה צבאית זכה הפיקוד בניצחון גדול ותמרן את עצמו למצב ממנו ניתן להשמיד את האויב , שניצל רק כזכות החלטת מועצת הביטחון " . " חשוב לציין כי החוקרים הישראלים חלוקים בשאלה אם ישראל ניצחה כמלחמה . ישראל טל , כמו הרצוג , גורס כי ישראל ניצחה במלחמת יום כיפור , יעקב חסדאי ועמוס ידלין טוענים שישראל הפסידה במלחמה ואילו עמנואל ולד ואבי קובר טוענים שהמלחמה הסתיימה כמעין תיקו כין ישראל לערבים " . עניין בעל חשיבות מיוחדת בספרו של הרצוג הוא טיפולו באגף המודיעין של צה"ל ובעומד בראשו האלוף זעירא , זאת משום שהרצוג עמד כעצמו פעמיים בראש המודיעין הצבאי . הרצוג טען כי זעירא שגה בהערכת המודיעין שלו " ) הטעות הפטלית והגורלית ""( " בשל הנחתו המוקדמת כי מצרים לא תצא למלחמה כל עוד היא בנחיתות אווירית מול ישראל ומשום שלא השכיל לפענח את תרגילי ההונאה של מצרים וסוריה . ערב המלחמה החלו אמנם להתעורר בו ספקות , אך לא היה בהם כדי לשנות את הערכתו . מחקר מאוחר יותר מוצא כי זעירא נהנה מעצמה מדוכה כשל היותו מועמדו של דיין לתפקיד הרמטכ"ל הבא וכי הוא ניהל את אמ"ן בריכוזיות מופרזת . זעירא התנהג בצורה "כלתי נורמטיכית : " לא הפעיל אמצעים מיוחדים , אך הטעה את הרמטכ"ל אלעזר כי אמצעים אלה מופעלים ואינם מניבים התרעה '" . ביקורת נוספת שהעלתה ועדת אגרנט , והרצוג היה שותף לה בספרו , הייתה היעדר מקור נוסף להערכת מודיעין : " זהו גוף המודיעין היחיד בארץ שברשותו אמצעי הערכה ומחקר הדרושים להכנת הערכה זו ו ו למעשה הפך לגורם שליט בתהליך של קביעת מדיניות לאומית " . " עם זאת ראוי לציין כי ועדת אגרנט מצאה עוד ליקויים מבניים ומקצועיים בפעילות אמ"ן חוץ מכישלונו האישי של זעירא " . באפריל , 1975 לקראת בואו של הרצוג ללונדון לרגל הוצאת התרגום לאנגלית של ספרו על מלחמת יום הכיפורים , כתב לידידו לאונרד וולפסון על האפשרות שוועידת ז'נכה תכונס שוב והסכנה שלסובייטים תוענק יכולת השפעה על התהליך המדיני , זאת על רקע מסע דילוגים נוסף של קיסינג'ר , שנועד להשיג הסכם ביניים בין ישראל למצרים ( תעודה . ( 96 כאותה עת היה הרצוג שקוע בעניינים המדיניים לרגל מינויו לתפקיד "הנציג הקבוע" ( השגריר ) של ישראל כאו '' ם על ידי שר החוץ אלון .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר