|
|
עמוד:9
המקבץ השלישי עוסק בתהליכים ובתופעות נבחרים בתולדות הקיבוץ : ההתמודדות עם המעבר מיישוב למדינה ( אלון פאוקר , ( פילוג ואיחוד ( יוסי אסף ) ותרבות ה ' שיח ' ( אלון גן . ( כמו כן מובא במקבץ זה מאמר על הקיבוץ הדתי בשל ייחודו של זרם קיבוצי זה ( נחום ברוכי . ( המקבץ הרביעי פורש מקטעים אחדים מקשת הפעילות התרבותית הקיבוצית בבית והקרנתה כלפי חוץ . הוא נפתח במסה כללית ( מוקי צור ) ובעקבותיה מאמרים על ספרות ( שולה קשת , ( על אמנות פלסטית ( יובל דניאלי , ( על קולנוע ( אמנון לורד וניר מן , ( ועל התכנון הפיסי של הקיבוץ ( פרדי כהנא . ( המקבץ האחרון מביא סקירה וניתוח של שינויים העוברים על הקיבוץ בעשורים האחרונים : תהליכי התחדשות מאז שנות השמונים ( אליעזר בן רפאל ומנחם טופל , ( הזרם השיתופי ( עזרא דלומי , ( הקבוצות השיתופיות החדשות ( יובל דרור וניר מיכאלי , ( ולבסוף - מבט משווה על הקיבוץ בארץ וקומונות במקומות אחרים ( יעקב עובד . ( במקבצים אחדים שילבנו סקירות קצרות : על החקלאות , על התעשייה , על הזמר הקיבוצי , על ענף המרעה ועל האדריכלות הקיבוצית . הפריטים האלה וגם הכיתובים לאיורים בקובץ כולו נכתבו על ידי מוקי צור , בעזרת יובל דניאלי , שאסף ובחר ומיין את שפע האיורים המעטרים את הקובץ . בזכות השניים , ובשיתוף פעולה מקצועי וחברי של הגרפיקאי ערן צירמן ובסיוען המסור של אסתי אוסטרובר ועתליה סקיבה מ ' יד יערי , ' החומרים החזותיים אינם מובאים כקישוט בלבד אלא מהווים חלק מהותי מן הקובץ המוגש לכם , ומשווים לו אופי ייחודי . תמו מאה שנות קיבוץ שבמהלכן הוא עבר תמורות רבות . רוב הקיבוצים היום שונים מן הקיבוצים במתכונתם ההיסטורית , כפי שהם חקוקים בזכרונם של רבים . את מקום ה ' חדר ' של החברים ובית הילדים ואפילו חדר האוכל המשותף תפסו הדירה ובה חדרים לכל בני המשפחה , מטבח ופינת אוכל ; בקיבוץ ניצבים בתי מידות , שלצד רבים מהם חונות מכוניות פרטיות . בקיבוצים רבים פינו ה ' מזכיר ' ו ' מרכז המשק ' את מקומם ל'מנהלים . ' הקובץ הזה אינו סיכום , הוא תמונת מצב . אין הוא מנסה להיעזר במטבעות הלשון הידועות של מרטין בובר ולהעריך את הקיבוץ כ ' ניסיון שלא נכשל' או להטביע בו חותם של 'אי כשלון למופת . ' זהו קובץ היסטורי וסוציולוגי ביסודו , ועם זאת עולה ממנו שהידיעות על מותו של הקיבוץ היו ככל הנראה מוקדמות מדי . המאמרים המובאים בו מציגים את הקיבוץ כצורת חיים דינמית , שמייסדיה והבאים אחריהם חיפשו מאז ומתמיד נתיבות חדשות במציאות , לא באוטופיה , והלכו בשבילי הניסוי והטעייה . גם כיום , לצד תהליכי הפרטה יש נאמנים למאפייניו המובהקים של הקיבוץ , ויש אף מי שרוצים להחזירו לגלגוליו המוקדמים יותר ומבקשים לקיים חיי שיתוף ושוויון של ממש , מותאמים לנסיבות המאה העשרים ואחת . לפניכם קובץ מלא וגדוש - הפוך בו והפוך בו - הרבה בו . הרבה , אבל לא הכול , כי הרי לא עלינו המלאכה לגמור . אביבה חלמיש 1 צבי צמרת
|
|