|
|
עמוד:12
הפכה הישיבה של קיסריה במהרה למרכז ללימודים תורניים , ותלמידי חכמים מכל רחבי הארץ הגיעו אליה . תלמידיו של ר ' הושעיה היו בין המפורסמים ביותר בחוגי חכמים בדורות הבאים . הנודעים שבהם היו : ר' יוחנן , ר ' אלעזר , ר ' שמעון בן לקיש , ור' אמי . אחד מתלמידיו היה ר ' יוחנן , שנחשב לדמות מרכזית בקרב החכמים במאה השלישית . ר' יוחנן , שהה שנים רבות בקיסריה ומאוחר יותר עמד בראש הישיבה בטבריה , אליה עבר מאוחר יותר המרכז הרוחני . מאז ועד לסוף המאה עולה המרכז הרוחני בטבריה בחשיבותו על זה של קיסריה . המקורות על בית המדרש בקיסריה לאחר מוחו של ר' הושעיה הם מועטים . העיר היתה נתונה במצב של אי שקט , בעקבות רדיפות הנוצרים , והמצב הכלכלי התדרדר . במחצית השניה של המאה השלישית , החכמים המפורסמים ביותר היו ר' יוסי בן חנניה ותלמידו - ר' אבהו . התלמוד הבבלי מזכיר לעתים קרובות את המונח "במערבא" והכוונה לעתים לקיסריה ולו" יוסי בן חנניה . בשנים 280-320 צומח מחדש מרכז רב חשיבות בקיסריה , אשר בראשו עמדו ר' אבהו , ר' יצחק נפחא ור' חנינא בן פפא . זה האחרון היה ידוע כדרשן מעולה וכבקי בכתבי הקודש . על חשיבותה של קיסריה בתקופה זו , אנו למדים בין השאר מנוכחותם של חכמים ממקומות אחרים בעיר . כוח המשיכה העיקרי של קיסריה נבע מהיותה מרכז תורני רב חשיבות לתלמידי חכמים ובראשם ר ' אבהו . לקיסריה הגיעו תלמידי חכמים מכל רחבי הארץ ומחוצה לה , וביניהם תלמידים מבבל . בית המדרש בקיסריה המשיך לשגשג במחצית הראשונה של המאה הרביעית . מספר התלמידים שהיו עתה בקיסריה ( 320-360 ) עלה על אלו בדורות הקודמים , אך הידיעות אודותיהם הן מועטות יחסית . בין הרבנים הניזכרים בתלמוד היו ר ' מני , ר' זריקון , ור' חזקיהו . חכמי קיסריה נזכרים כ140- פעם בתלמוד הירושלמי , בין אם הם מביעים את רעתם הם , ובין אם הם מביאים דברים בשם אומרם . אופייני היה לחכמי קיסריה שהם היו מעורבים בחיי הקהילה היהודית . הם נטלו חלק חשוב בחיי העם והיו מעורבים במוסדות הקהילה , כולל בית הכנסת . הרבה מהחומר שברשותנו קשור לרי אבהו , שמילא תפקיד נכבד ביותר בקרב יהודי העיר . ממצאים אופייניים שנחשפו באזור הרובע היהודי בקיסריה ,
|
|