|
|
עמוד:10
הקהילה היהודית במאה השלישית התפתחה בקיסריה קהילה יהודית גדולה שהפכה לאחת מהחשובות ביותר בא"י . בעיר נוסדו בתי מדרש בהן לימדו חכמים נודעים . בסוף הנלאה השלישית - ראשית המאה הרביעית , בימיו של ר' אבהו המפורסם שבחכמי קיסריה , הגיעה הקהילה היהודית במקום למרום שגשוגה והפכה למרכז הישוב היהודי בא"י . "רבנן דקיסרי" ניזכרים לעתים קרובות בתלמוד הירושלמי , ובה נערכה מסכת נזיקין . אעפ"כ , אופיה הנכרי של העיר , שהיה זר למסורת ישראל , עורר לא אחת רגשות סלידה . העיר נקראה "קיסרי בת אדום" בבחינת משקל נגד לירושלים . משום כך נאמר בתלמוד : "קיסריה וירושלים - אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן - אל תאמן , ישבו שתיהן - אל תאמן . חרבה קיסריה וישבה ירושלים , חרבה ירושלים וישבה קיסריה - תאמן . " * * * הקהילה היהודית בקיסריה היתה בעלת חשיבות משנית בלבד במאה השניה , אך במאות השלישית והרביעית , הפכה לאחת הקהילות החשובות ביותר בא"י . גורמים אחדים חברו יחדיו לצמיחת המרכז היהודי בקיסריה בתקופה זו . עם נדידתם של יהודים רבים מיהודה צפונה במאה השלישית , התפתחו בגליל מרכזים חדשים , כגון בציפורי ובטבריה , ואף קיסריה נהנתה מזרם מוגבר של יהודים שהתיישבו בה . תחת שלטון הסווירים האוהד ליהודים ( 193-235 ) חלה התקרבות רבה בין היהודים לשלטון . ספטמוס סווירוס , אף שיתף את היהודים בענייני העיר . היחסים בין השליט הרומאי אנטונינוס ( כנראה קראקלה ) ורי יהודה הנשיא הפכו לשם דבר במסורת היהודית , ובימי הקיסר האחרון בשושלת זו , אלכסנדר סווירוס , הקשרים היו הדוקים עוד יותר . היהדות ומוסדותיה זכו בתקופה זו לפריחה ולשגשוג רב . ההרמוניה ששררה בין היהודים והרומים , שינתה את מעמדה של קיסריה , שהפכה מעתה למקום משיכה חשוב ליהודים , ולאופיה הנכרי לא היתה עוד אותה משמעות כמו בימים עברו . חכמים נודעים לא נרתעו עוד מלהגיע לקיסריה . בעיר נפתחו בתי מדרש והיא היתה מרכז חשוב לחכמי א"י . יהודים נמשכו לקיסריה גם בשל יתרונותיה החמריים . בתקופה זו ניתנה אזרחות רומית לתושבי הערים בפרובינקיות , ובפני תושביה נפתחו אפשרויות כלכליות חדשות . גם מבחינה דתית משכה אליה קיסריה תושבים יהודים . לאחר המרד הגדול , הוכרזה קיסריה ע"י החכמים כבלתי טהורה , בשל אופיה הנכרי והמיעוט היהודי המבוטל שבה . העיר עצמה אף לא נחשבה לחלק מא"י . ברם , לאחר מרד בר כוכבא והנדירה מארץ יהודה לערי החוף וצפונה , הוכרזה קיסריה שוב כחלק מא"י . התוצרת החקלאית שלה היתה חייבת במעשרות , ואפילו זו שפורקה מהאוניות לנבול . הקהילה'היהודית בקיסריה היתה ידועה לרבן שמעון בן גמליאל , בשומרת על מצוות מסוימות בקפדנות . ר' יהודה הנשיא עודד את התיישבותם של היהודים בערים המעורבות , כולל בקיסריה , שכן אלמנט יהודי מבוסס היה לתועלת לקידום ענייני הקהילה היהודית שבמקום . כדי להקל על התיישבות יהודים בקיסריה , הוא העניק זכויות הלכתיות המוענקות גם
|
|