|
|
עמוד:9
טוטאלית" נגד המסיון . למסיונרים הסתבר , בניגוד לציפיותיהם , שדווקא יהודי ארץ ישראל מפגינים עמדה בלתי מתפשרת נגדם . כשלונו של המסיון במאבקו על נשמות היהודים היה מוחלט כמעט . על מנת למצוא צידוק לקיומם , הפנו המסיונרים את מאמציהם , בעיקר בהשראתו של הבישוף הפרוטסטנטי השני של ירושלים , גובאט , גם לכיוונים אחרים . מאחר שבאימפריה העותומאנית אסור היה להטביל מוסלמים , הם החלו לפעול בין העדות הנוצריות המקומיות , ובמיוחד בקרב העדה היוונית אורתודוכסית . כלפי שולחיהם באנגליה נותרה הפעילות בקרב היהודים , המשימה האמיתית שלשמה נשלחו ארצה ובעבורה קיבלו כספים למימון פעילותם . משקלה של תמיכה זו היה רב גם בתחום המדיני , מאחר שהוא נהנה מגיבויים של אישים רמי דרג ורבי השפעה . בשנת 1838 נשלח סגן הקונסול יאנג , לירושלים , והוקמה בישופות אנגלית פרוסית בירושלים ( שנת , ( 1842 שבראשה הועמד במתכוון יהודי מומר — הבישוף אלכסנדר . העניין שגילו חוגים נוצריים רחבים באנגליה ביהודי ארץ ישראל , הביא לכלל התפתחות מדינית חשובה , ונוצרו יחסי גומלין בין חוגים אלה לבין הישוב היהודי בארץ . אחד מתפקידיו החשובים של הקונסול האנגלי בירושלים היה הענקת טיפול ועזרה לקהילה היהודית . הדבר בלט במיוחד בזמנו של הקונסול גייימס פין , ( 1863 — 1846 ) שהיה דמות רבת השפעה בירושלים . לעתים דומה היה שהקונסוליה הבריטית היתה ל"קונסוליה לענייני יהודים . " קונסולים אחרים נקטו בהמשך בגישה מאוזנת יותר , אך המעורבות האנגלית בגורל היהודים בארץ נמשכה , וסללה את הדרך להצהרת בלפור ב . 1917 במבט לאחור ניתן לדבר על ברית אנגלית יהודית , שהתמידה במשך מאה שנים , עד שמדיניות הספר הלבן שמה לכך קץ בשנת . 1939 תוצאות מדיניות זו היו מרחיקות לכת . השלטון האירופי בארץ ישראל ( שרבים ציפו להקמתו על רקע הדרדרותה של האימפריה העותומאנית , ( לא נפל לידי רוסיה , שנתמכה על ידי נוצריי המזרח , או לידי צרפת , פאטרונית הקאתולים המקומיים , ואף לא בידי גרמניה האימפריאלית , אלא — בניגוד לכל הציפיות — דווקא לידי האנגלים — בני בריתם של היהודים המדוכאים . אף שאנגליה התרחקה במהירות מבריתה המסורתית עם היהודים , לאחר שקיבלה לידיה את המנדט על ארץ ישראל , הרי שלטונה איפשר בכל זאת לישוב היהודי להגיע להתפתחות ולמעמד , שעלו לאין שיעור על זה תחת השלטון התורכי . התבססותו של הישוב היהודי בתקופת המנדט , היה גורם שסייע רבות בהקמתו של הבית הלאומי בארץ ישראל . * * * ספרות הנוסעים במאה הי"ט מהווה את המקור ההיסטורי החשוב ביותר להכרת הישוב היהודי ברבע השני של המאה הי"ט . ניתן לראות בה את גולת הכותרת לספרות הנוסעים בכלל , באשר לישוב היהודי בארץ . החל מאמצע המאה הי"ט ירדה חשיבותה , אך אז כבר מצויים בידינו מקורות יהודיים רבים בנושא זה . גם נוסעים אנגלוסכסים שלא היו מסיונרים , הושפעו מן האווירה הדתית שהיתה נחלתם של חוגים נרחבים באנגליה ובארה"ב , והראו , בביקורם בארץ , עניין מיוחד בתושביה היהודים . עד לאמצע המאה הי"ח הושפעו הנוסעים המערביים מדעותיהם הקדומות של הנזירים הפרנציסקאנים אודות יהודי ירושלים , ולרוב לא הגיעו לכלל מגע עמם . אך בראשית המאה הי"ט נפרץ מחסום זה . הנוסעים ראו ביהודים את אחד מיעדי התעניינותם החשובים . משמעותם הרבה של תיאורי הנוסעים — ובמיוחד של המסיונרים שביניהם — היא בכך , שהם התמקדו בדרך כלל בנושאי יסוד , שמטבע הדברים עומדים גם במרכז
|
|