ספר משלי וחכמת המזרח הקדום

עמוד:20

ספר משלי וחכמת המזרח הקדום במאה הקודמת התגבשה כאמור התפישה כי ספרות החכמה המקראית הופיעה רק בראשית ימי הבית השני . תפישה זו התבססה בין היתר על הטענה כי קיימת היתה השפעה יוונית בספרות החכמה המקראית . כך , למשל , דמות החכמה הנשית במשלי ( א , ח , ט ) היא פרי השפעת החכמה היוונית , ואילו שבעת עמודי ביתה של החכמה ( שם , ט ) מרמזים לשבעה המקצועות השונים של החכמה היוונית . ואולם עם תחילת המאה חלה תפנית . הגילויים הארכיאולוגיים ובייחוד פרסום הוראת א י מנ מ א ' פת המצרית , שיש לה מקבילות ישירות למשלי ( ראה להלן , ( הורו שספרות החכמה המקראית לא היתה אלא חלק מתוך ספרות החכמה של המזרח הקדום ויש להבינה על רקע זה . החשובה ביותר מבחינת הזיקה למקרא היא ספרות החכמה המצרית , אבל גם ההשפעה של חכמת עמים אחרים ניכרת בספר משלי . נפתח אפוא בהם . ו . חכמת מסופוטמיה . חכמה זו לא נזכרה באופן ישיר בכתובים המקראיים , אבל הממצאים הארכיאולוגיים העלו ממכמניה . נשתמרו יצירות חכמה רבות בשומרית , בעיקר אוספי פתגמים קצרים דוגמת אלה שאנו מוצאים באוסף השני והחמישי בספר משלי , אם כי פתגמים אלה אינם משתווים לפתגמי ספר משלי ברמתם האמנותית . חשיבותם של פתגמים אלה רבה לבירור הרקע הריאלי של התהוות ספר משלי , מאחר שהם שימשו בתרגילים לפרחי סופרים בלימוד אמנות הכתיבה . ? לחכמת בבל שייכים משלי ויכוח או מחלוקת שגיבוריהם הם חיות או צמחים , שכל אחד מהם מנסה להוכיח את עליונותו על יריבו . משלים אלה מזכירים את הנאמר על שלמה במלכים א ה , יג : "וידבר על העצים , מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר , ויךבר על " הבהמה , ועל העוף , ועל הרמש ועל הדגים . " לסוג זה שייך משל עלוקה ( ל , טו-לא ) העוסק ביצורים שונים . לדגם של הוראת אב לבן , השליט באוסף הראשון ובאוסף השלישי ( א-ט ; כב , יז-כד , כב , ( והרווח בספרות המצרית , שייך החיבור הבבלי "עצות חכמה , " שחובר כנראה במאות י " ד-י " ג לפה"ס . החיבור כולל סדרת עצות הנמסרות מאב לבן , והמתייחסות למישורי חיים שונים - אמנות הדיבור , הימנעות מריב ומהתנצחות משפטית , אדיבות לנזקק והסכנה שבנ שיאת זונה . בהקשר זה בעל חשיבות מיוחדת הוא החיבור הידוע בשם "סיפור אחיקר , " שנתגלה בעיר יב שבמצרים העליונה והשתמר בעותק כתוב ארמית ממאה ה י לפה " ס , אבל מקורו כנראה במאות ח י -ז ' לפה " ס והיה כתוב אכדית . " סיפור אחיקר " כולל משלים של לקח ומוסר שאותם משמיע אחיקר , ששימש כשר ויועץ סנחריב מלך אשור 681-705 ) לפה " ס , ( לבנו המאומץ , נדן . אחדים ממשלי אחיקר קרובים לפתגמים המופיעים בספר משלי , למשל : "רכה היא לשון מלך אבל היא שוברת צלעות תנין " ( השווה כה , טו ;( "מי שאינו מתגאה בשם אביו ואמו השמש לא תזרח עליו" ( השווה כ , כ ;( "רעב עושה מר למתוק" ( השווה כז , ז . ( דוג מאות נוספות ראה להלן בגוף הפירוש . . 2 חכמת כנען . מקור נוסף שהשפיע על ספרות החכמה המק ראית הוא ספרות החכמה הכנענית . השרידים שנותרו מחכמת כנען הם מעטים ביותר , כגון פתגמים ספורים המצוטטים במכתבי אל עמארנה ( מאה י " ד לפה " ס ? . ( קיים דמיון הן צורני ספרותי והן טרמינולוגי מילולי בין ספר משלי לבין השירה האוגריתית . יש לראות בכך עדות לקיום משקעי חכמה כנענית בספר משלי . הדמיון הצורני ספרותי ניכר במבנה התקבולת על צורותיו השונות , בשימוש בזוגות מלים מקבילות ובפתגמים מספריים ; הדמיון במינוח בא לידי ביטוי בשימוש במילים ובביטויים שגוונם כנעני ( ראה להלן ו , יא ;( ואילו רישומים אוגריתיים מיוחדים מצויים בפרקים ח , כב-לא ; ט , א-ו . קטעים אלה כוללים מילים וביטויים שיש לפרשם בהקשרם המקראי על פי משמעם הכנעני ( ראה הפירוש לקטעים אלה . ( היא לשון נבלה . איוב מאשים את אשתו בכך שהיא דוברת כ"אחת הנבלות" ( ב , י , ( כלומר מתכחשת לאל . נראה ש"נבל" מתייחס לערכיו המוסריים החברתיים דתיים של האדם יותר משהוא מתייחס לכושרו השכלי . במישור הדתי מתקרב אפוא מובן המונח "נבל" ל"ךשע , " כמו שהמונח "נךיב , " הבא עמו בתקבולת ניגודית , מקביל ל"צדיק" ( יז , כו . ( ספרות החכמה המקראית , ובכללה ספר משלי , היתה חלק מספרות החכמה של המזרח הקדום , ועל רקע זה יש להבינה ולפרשה . בספר משלי ניכרת בעיקר השפעתה של ספרות החכמה המצרית , אך יש בספר גם רעיונות שמקורם בספרות החכמה של עמים אתרים ובהם הכנענים , יושבי הארץ . השרידים שנותרו מספרות כנען הם מועטים ומצויים ברובם באגרות אל עמארנה , שבהן צוטטו גם כמה פתגמים . מכתבי אל עמארנה נכתבו במאה " ' ד לפה "ס ורובם נשלחו ממלכי כנען אל מלכי מצרים . בתמונה : אגרת שנשלתה למלך מצרים ( כנראה אמנחיתפ הרביעי , הוא פרעה אחנאתון ) מאת יפעל , אחז ממלכי גזר ( אל-עמארנה , מס י . ( 299

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר