מבוא

מתוך:  > צפורי וסביבתה > מבוא

עמוד:11

מבוא צפורי היתה אחת הערים החשובות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד . בסוף תקופת בית שני , בעת שחרבה ירושלים והסנהדרין נדדה לגליל , התרחבה צפורי והיתה לעיר ראשה בגליל ומרכז רב חשיבות . תושביה , שהיו מקורבים לשלטון , נהנו מבטחון יחסי . הם היו חשופים פחות לקשיי הזמן והפורענות שידע הישוב בארץ תחת שלטון רומא . צפורי הפנתה עורף ליוסף בן מתתיהו במרד הגדול ולא נטלה חלק גם במרד בר כוכבא . היא השכילה לשמור על עצמאותה , והיתה אבן שואבת למתיישבים יהודים ונוכרים כאחד מהארץ ומחוצה לה . התגוררו בה , בין השאר , יהודים מגופנא שבשומרון , צורים וצידונים מפניקיה ואף יהודים מקפדוקיה . לאחר החורבן היתה צפורי לעיר היהודית הגדולה והחשובה ביותר בארץ ישראל . ראשיתה של צפורי לוטה בערפל . ימי בית ראשון והתקופה הפרסית נרמזו עד כה רק בשברי כלי חרס שהעלו החופרים . צפורי זכתה למעמד בכורה באזורה רק בשלהי המאה השניה או הראשונה לפסה"נ , ותפסה את מקומה של העיר החשובה באזור בימי בית ראשון , חנתון . בדומה לצפורי גם חנתון נמצאת בצומת דרכים חשוב , בלב אזור פורה משופע במים ובעמקים נרחבים שאדמתם משובחת . דברי ימיה של צפורי רצופים במאבקים , ורבים מהשליטים החשובים ששלטו בארץ ישראל הותירו בה חותם : רומאים , ביזאנטים , מוסלמים , צלבנים , ממלוכים , עות'מאנים ולבסוף הבריטים , עד שב 1948 היא שבה לידי היהודים . שמותיה הרבים של צפורי השתנו מעת לעת , בשקפם את התהפוכות שידעה בתולדותיה : צפורי ; צפורין ; ספוריס ; דיוקיסריה ; ספריה ; לה ספורי ; ספוריה ולבסוף צפורי . אישים נודעים בתולדות ארץ ישראל פעלו בצפורי : מהם שהיו תושביה , ואחרים ששהו בה לשעה . רבי יהודה הנשיא , בראשית המאה השלישית , חי ופעל בצפורי בשבע עשרה שנותיו האחרונות וחתם בה את המשנה . כאן נפטר ומכאן הובא לקבורה בבית שערים . בימיו הגיעה צפורי למרום שגשוגה . רבים שחרו לפתחו והעתיקו בגינו את מגוריהם אל צפורי . במאה הרביעית הגיעה הנצרות לצפורי . המקדשים האליליים נהרסו או שהוסבו לכנסיות . המאבק נגד עובדי האלילים , כמו גם נגד היהודים , היה חריף במיוחד בצפורי , בעת שיוסף המומר החל לבנות בה כנסיות . עם זאת , יהודי צפורי המשיכו לקיים את אורח חייהם כמעט באין מפריע , ולצד הכנסיות נבנו בתי כנסת , ואף נחקקה מנורת שבעת קנים שנמצאה ברחוב הראשי של העיר . הקהילה היהודית בצפורי נתקיימה עד למאה השביעית . מאוחר יותר התפתח הכפר הערבי על חורבות העיר , ורבים מבנייני הפאר הוסבו למבני חולין , או שחרבו . יותר מכל הם היו קורבן לשוד אבנים , תופעה שנמשכה גם

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר