סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:195

בציבור ש"סקריה" שילמה מסים בעד העלאת עולים בלתי חוקיים בנמל רומני הרי יוכח בזה שאין רומניה מקיימת את ההתחייבות שנתנה לממשלת בריטניה שלא תניח להעלות עולים שכאלה לאניות ים בנמלי רומניה . במלה אחת : המס בוטל . הענין השני , זה של אניות ההורזה , היה רציני יותר . אמרתי לתורכים שרק אפשרות אחת יש בידי להוכיח להם שהענין רציני : אני עצמי אסע ב"סקריה . " הם ידעו את חוקי העליה בארץ על בורים והיות ותיארו לעצמם שאני לא אסע כדי להיאסר ולשבת שמונה שנים בכלא הסכימו שזו ערובה מספקת . אולם הם לא זזו מהחלטתם שלא לקחת אף נוסע אחד נוסף לאניה . בפקודת המשטרה אף הוחרמו הדרכונים של הללו . כר , ביום 1 . בפברואר , 1940 הפלגנו מרציף סולינה המושלג . כמה מאות יהודים עמדו על הרציף ונשאו ידיהם אלינו בתחינה . כשהתחילה האניה להחליק בזרם הנהר הקימו יללה נוראה . אלפיים איש הצטופפו על סיפונה של " סקריה" ויצאו לדרכם למולדת , 200 יהודים עמדו למטה - נשארו בגולה . מחזה נורא מזה לא ראיתי מימי . התחלנו לרדת בתעלה בכיוון הים ופתאום הרגשנו ש"מאריה" רודפת אחרינו . היא השיגתנו בים . חשבתי שהיא מביאה מעפילים שהצליחו להוציא את דרכוניהם מידי המשטרה . טעיתי . היא הביאה רק את המזוודה שלי , שאותה שכחתי אגב היציאה הבהולה מסולינה . המזוודה הועברה ל"סקריה" ו"מאריה" התרחקה . הקברניט הגורילה עמד על הגשר , נופף בידיו ובצעקות איחל לנו דרך צלחה . כר יצאנו לדרכנו לארץ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא