סקריה סיפורה של ספינה

עמוד:180

לשלם - וסיכויים לאניה אין . אמרתי למ . ק . ( שהזמנתיו לארוחת ערב בקפה רול ) שאמנם מוכנים אנו לקבל עלינו את האחריות להורדת אנשיו , אך עליו להביו שלשם כך נצטרך להקריב אניית הורדה שלמה , ולכן אני מציע שיקח אותנו חינם וכנגד זה נסדר אנו את ההורדה חינם . כשהגענו לגבינה והרמנו כוס אחרונה להקמת המדינה העברית , הסכים להוריד את המחיר מחמש לירות ללירה אחת ( דבר שלא נשמע כמוהו , אבל מיכאל אנג'לו רביזיוניסט היה ולא ראה מניעה לכך שיסדר לנו תנאים נוחים על חשבון מארגני הפלגת ה '' סאטואנוס . ( " וכך נחתם החוזה בין אדון מ . ק . באופן פרטי לבין באי כוח השיירה של " ספירולה . " כיום משוכנע אני שהחוזה הזה הציל את חייהם של 800 מעפילי ה"סאטורנוס , " שמעתה נעשו שיירה שלנו . ואולם המשרד הפראגאי לא הסכים לחוזה . שעות על שעות נמשכו השיחות הטלפוניות בין בוקארשט ( מ . ק , ( . פראג ( המשרד של "סאטורנוס ( " וציריך ( שם ישב פרל . ( מ . ק . לא זז מעמדתו : אם לא כך טען , יילד החוזה כולו לטמיון , כי הוא הבטיח סירות הורדה ורק לרביזיוניסטים יש סירות הורדה . המשרד מפראג עשה מאמץ יוצא מגדר הרגיל ושלח בא כוח מאנגליה לבוקארשט ( היחיד שקיבל אשרה . ( היתה זו גברת , בת , 45 אינטליגנטית ויפה , שנקרא לה כאן מיליידי . מיליידי , ילידת וינה , התחתנה עם יהודי אנגלי עשיר וילדה לו שלוש בנות . היתה זו אשה קצת היסטרית , אבל היה לה גם קו אופי שהזכיר נשים כז'אן ד'ארק , למשל . נשים כאלו לא פגשתי . ואף שהיא כועסת עלי , ואני חושב עליה מה שאני חושב , הרי עד היום אני רואה עצמי ממעריציה במלוא מובן המלה . ראשית דבר ערכה מיליידי למ . ק . הצגה היסטרית של שלוש שעות בגלל החוזה . אבל הוא אמר שהאניה היא שלי ואני אינני יכול להסכים לתנאים אחרים . הוא בכלל היה אדם שאינו מתרשם משום דבר ודברי זולתו מעולם לא חדרו אל מעבר לסף הכרתו . עכשיו הנה יארגן את השיירה הגדולה הזאת ויראה לכולם ! מיליידי נפגשה אתי ומחוסר אונים הוסיפה את חתימתה לחתימתו של מ . ק .. זו פעם יחידה , משך כל החדשים הסוערים של אותו חורף'אימים , שראיתי אותה נחלשת ועושה טעות מתוך עייפות . כדאי לתאר כאן כמה מקרים שאירעו בשלב מאוחר הרבה יותר , כדי לתת תמונה מאפיה של מיליידי . ערב אחד נכנסתי אליה לחדרה במלון בריסטול המפואר . היא שכבה בחלוק של תכלת וליד הספה ישב אדון וינאי אחד שאחיו נמצא ב"סאטורנוס . " בינתיים הגיעו ידיעות זוועה מסולינה על הקור השורר שם . הווינאי אמר למיליידי - " אבל , גברת , אי-אפשר לחכות עוד ! הלא אין זה מטען עצים - אלה הם אנשים " ! מיליידי ענתה לו בחיוך קל : "לא ולא ! יש לנהוג בהם כאילו היו

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר