עדיה גורביץ': ראשיתו של זרם חדש

עמוד:134

23 . 12 . 1938 עדיה החביב , הריני קורא בהתעניינות עצומה את 10 ההרצאות שלך , ואיני יכול להתאפק מלהעיר מיד מספר הערות . ההערה הראשונה היא נוגעת לעצמי ( אף כי ברור שלא אלי התכוונת ; אלא שהריני תמיד מנצל את האתימולוגיה "ישרה אל . ( " ברור כי בשמות כאלה , הכוללים כינוי אלוהים , ה'יאל" מופיע כמעט תמיד כנושא הפועל ; אבל יש גם מקרים שהוא הנשוא - כדוגמת "שאלתיאל . " אולם במקרה שלפנינו - ישראל - יש כאן מיד פירוש ישר ובהיר : "כי שרית באנשים ואלוהים ותוכל להם . " זאת אומרת : תהיה האטימולוגיה המקורית אשר תהי , המסורת ( וזה חשוב הרבה יותר ) הכירה בשם הזה את הבינוי "שורה עם אלוהים . " הערה שניה : גם אם עם הארץ אנוכי ולא מומחה , חושב אני כי הערכתך ליציאת מצרים נכונה ביסודה : שום תפקיד לא היה לה י העברים ישבו ב"סוריה" לפני כן , ונשארו בה אחרי כן . אלא שמהרצאתך משתמע , ששולל אתה את עצם העובדה של יציאת מצרים : "לא היה ולא נברא , '' מעין תוספת של אותו הסופר ה"גלח" שהכניס את חצוצרת יריחו . אולי אשם בזה הסיכום המקוצר בדו"ח ההרצאה , ובצורה הסופית תתקן זאת ; על כל פנים , לי נדמה כי יש לתקן . ה"מקורות" וכו' אינם ידועים לי . אך בתור איש ספרות וגם קורא , בראשי אערוב שאין סיפורי יוסף ויציאת מצרים יכולים להתפרש כתוספת סתם . אלו הן אגדות על מעשה שהיה , שניכר בהן ריחה של מציאות , ואשר דורלת על דורות טיפחו אותן באהבה ושמרו בקפדנות את פרטיהן . מסתבר שהיתה זאת האגדה המשפחתית המיוחדת של בית או שבט אחד בלבד , אולי דווקא של בית אפרים , אשר יתר השבטים שוללים אותם בכוונה , ועל כן גם אין זכר ליציאת מצרים בתולדותיהן ובדברי מושלי מושליהם : בערך כפי שמר סוקולוב , ב''תולדות הציונות" שלו , אינו מזכיר אף במלה אחת את הגדוד העברי ואמנם , שרשרת מאורעות כזאת אירעה בלי כל ספק ; ואם גם לא הרעישה הרים וגבעות , ואף לא לצאצאי יעקב קרה מה שקרה , ושמותיהם של אחים אלה אינם שייכים לעניו וכר וכר - בכל זאת , היתה משפחה כלשהי שהיו לה איימתי הרפתקאות במצרים , וממצרים עלתה המשפחה הזאת . שלישית : הקורא מקבל את הרושם כאילו בקלות יתר "סיפחת" את צור לממלכת דוד ושלמה , כחלק בברית מדינותיהם . אולי באמת כר היה . גם לי נראה כי משלוח עצי הלבנון להקמת המקדש דומה יותר למם עובד מאשר לגמילת חסדים מצד ידיד ; אך זאת יש להוכיח בספר ביתר הרחבה ובאופן שקול יותר . דבר שהוא המהפכני ביותר בכל דבריך אסור להזכירו בחיפזון , לדלג עליו כעל ענין המובךמאליו . רביעית : זאת עצתי כסופר - אל תתפתה ליצר הנוטה להשפיל את ישראל למען

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא