יאיר: עוד אחד שהטה את הזרם

עמוד:125

באנגלים . גם חריפות פעולותיו של האצ"ל לא נפלה מזו של הלרו"י . את הסוף לתליות הלוחמים הביא אצי'ל , בתליית שני הסרג'נטים הבריטיים . פיצוץ המפקדה של השלטון הבריטי היה פעולה משותפת לשניהם , אך הרוח היתה של יאיר . הוא הטה את הזרם , והאחרים כבר הוסיפו להתקדם בתוואי החדש . רבים מבקשים למעט משיעור קומתו של יאיר בסיפור על המו"מ כביכול שניהל עם הגרמנים ואשר למעשה בוים על ידי אנשי אצ"ל , שבדרך זו הצליחו לשטות ביאיר . אינני מכיר את פרטי המו"מ , וגם אינני מעוניין לומר כי כל מה שעשה יאיר לא היה בו כל דופי . אולם דווקא על ענין האפשרות של מו"מ עם הגרמנים הרבינו לשגחח במזרע באביב . 1940 באותה תקופה נתנו הגרמנים ליהודים לצאת מאירופה בלי הגבלה ( הם רצו להיפטר מהם ) והאנגלים היו אלה שמנעו את היציאה ( אני ישבתי במזרע בידי האנגלים בשל הפיקוד על האניה " סקריה" שהיו בה 2 , 350 מעפילים , שמהם יצאו 1 , 800 משטח הכיבוש הגרמני . ( נדמה היה לנו כי אפשר לשכנע את הגרמנים שיוציאו כמה רבבות יהודים , ולו אך כדי להרגיז את הבריטים . וכבר אז ברור היה שכל יהודי היוצא מאירופה ניצל ומוסיף לנו חייל . בהזדמנות זו אולי טוב להזכיר כי אם אמנם הפכו הגרמנים את אירופה לבית מטבחיים ליהודים ( אם גם אירע הדבר רק כשנתיים שלוש אחרי התקופה שעליה אני מדבר , ( הרי את שעריו של בית המטבחיים זה נעלו מבחוץ האנגלים והאמריקאים . מה היה יחסו של אבי אל יאיר ? פעם סיפר לי שקצין מפקדה פולני אמר לו כי אברהם שטרן זה , מזכיר לו דמות של קצין פולני . בפיו של קציךהמפקדה הזה היתה זו , כמובן , מחמאה . אבי לא חשב כי לפולנים יש קצינים כאלה . נדמה לי שהוא העריך את יאיר בלי שיאהב אותו . בטוח אני כי את דוד רזיאל , זה החייל הישר , אהב יותר , אך ביאיר התחשב . אני סבור גם כי לא פעם התרגז על פעולת המחתרת והחתירה שאירגן יאיר בבית"ר של פולניה . אלא שרוגז זה , אם היה , שטחי היה . הוא לא התיחס לדבר ברצינות יתירה . לד"ר יעקב ויינשל יש סיפור נחמד ששמע מלילי שטרסמן : קבוצת אנשים ישבו בביתה בשיחה עם אבי ( אינני יודע מי היה שם . ודאי שטרסמן , אולי אבי , ( והם לחצו על אבי שיעביר את התנועה לפסים של יתר אקטיביזם , והוא אמר לפתע : "יודעים אתם איך אומרים פרפר בספרדית ? אומרים : 'מריפוזה' - צליל יפה יש לזה , לא כן ''? ויינשל מפרש זאת כתגובתו של אדם מזדקן ועייף . אינני חושב שכך הוא . הדבר אירע בסמיכות זמן לתקרית של "שריקת הדלת , " ולי נראה כי היתה זו דרכו המנומסת של אבי לומר להם : "אל תבלבלו לי את המוח . " אני סבור כי פרישתו של יאיר , שחלה ימים ספורים לפני מות אבי , לא גרמה לו עגמת נפש מיוחדת . נכון שהוא התישב וכתב מספר ניכר של הוראות להסדיר את העניינים אחרי הפרישה . אך בגידה לא היתה בכך לגביו , ודאי לא בגידה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא